נכון לשנת 2024, כ-330 אלף משקי בית בישראל מחזיקים בקרקעות פרטיות פנויות למגורים, בשווי מצרפי של כ-350 מיליארד שקל – כך לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי, שהתבססו על קובץ בעלויות מקרקעין של רשות המסים לשנת 2023. מדובר בכ-12% מכלל משקי הבית בישראל.
ההכנסה החודשית הממוצעת של משקי בית אלו, הכוללת הכנסות מעבודה ומהון (ללא קצבאות), עמדה בשנת 2021 על 34.7 אלף שקל ברוטו למשק בית. מדובר בפער של כ-74% ביחס להכנסה הממוצעת של כלל משקי הבית בישראל באותה שנה, שעמדה על 19.9 אלף שקל – נתון הכולל גם קצבאות והכנסות הוניות לא מדווחות.
בפילוח לפי עשירוני הכנסה עולה כי בעשירון החמישי של בעלי הקרקע, ההכנסה הממוצעת עומדת על 20.7 אלף שקל לחודש – עדיין גבוהה מהשכר הממוצע בכלל האוכלוסייה. בשלושת העשירונים הנמוכים נרשמות הכנסות מדווחות נמוכות יחסית (3.3 עד 11.4 אלף שקל לחודש), אך שווי הקרקע הממוצע בהם עומד על כ-556 אלף שקל – פער קטן יחסית מהעשירון החמישי שבו השווי הממוצע עומד על 676 אלף שקל. הדבר עשוי להעיד על הכנסות הוניות שאינן מדווחות, במיוחד בקרב עצמאים ובעלי הכנסה לא חייבת בדיווח.
בעלי הקרקע בעשירון העליון מדווחים על הכנסה שנתית ממוצעת של כ-2.5 מיליון שקל, שמתוכה פחות מ-40% נובעת מעבודה. הם מחזיקים בכרבע מהשווי הכולל של הקרקעות – שיעור גבוה פי 2.4 ממשקלם היחסי באוכלוסיית בעלי הקרקעות. לעומתם, המאיון העליון, הכולל 312 משקי בית בלבד, מחזיק רק ב-1.1% משווי הקרקעות, למרות הכנסה ממוצעת של 61 מיליון שקל בשנה. עבורם, רק 8% מהכנסה זו מקורה בעבודה, ו-84% מהם מתגוררים במחוזות תל אביב והמרכז.
לפי אזורי מיסוי מקרקעין, האזור עם השווי המצטבר הגבוה ביותר של קרקעות הוא אזור נתניה – הכולל את ערי השרון – עם כ-20% מכלל השווי. אחריו אזור רחובות (16%), חדרה ונצרת (יחד כרבע מהשווי). באזור ת"א בלבד, הקרקעות הפרטיות מרוכזות בידי 12 אלף משקי בית ומרכזות כעשירית מהשווי – מה שמרמז על ריכוזיות גבוהה במיוחד.
בפילוח לפי יישוב מגורים של בעלי הקרקע, בולטים יישובים ערביים כגון סח'נין, נצרת, שפרעם ואום אל פחם, שבהם שיעור משקי הבית המחזיקים קרקע גבוה ממשקלם באוכלוסייה הארצית. עם זאת, שווי הקרקע הממוצע שם עומד על כ-400 אלף שקל בלבד, לעומת ממוצע ארצי של כמיליון שקל. במקביל, ברוב היישובים שבהם שכיחות גבוהה של בעלי קרקע, ההכנסה הממוצעת גבוהה מזו של כלל משקי הבית בישראל.
69% מהשווי הכולל של הקרקעות הפרטיות נצבר מאז שנת 2000 – אז בוטל מס הרכוש. בין השנים 2010 ל-2019 לבדן נרשמה צבירה של כ-30% מהשווי. הדוח גובש בין היתר כהכנה לבחינת אפשרות חידוש מס רכוש על קרקעות לא בנויות, במסגרת החלטת ממשלה שהתקבלה בנושא.
