הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, עמית גל, פרסם היום (חמישי) הנחיות חדשות ומפורטות לגופים המפוקחים הפועלים תחת ההגדרה "משק חיוני", וזאת לנוכח ההתפתחויות הביטחוניות במסגרת מבצע "עם כלביא". ההנחיות עוסקות בהמשך תפקוד הגופים תחת תנאי חירום ביטחוניים, תוך שמירה על רציפות תפעולית, ניהול מושכל של סיכונים והתאמת השירותים לצרכים המשתנים בשטח.
ההנחיות הופנו לשני סוגים מרכזיים של גופים: מצד אחד – גופים מוסדיים כגון חברות ביטוח, קרנות פנסיה ומנהלי השקעות; ומנגד – נותני שירותים פיננסיים (נש"פים), ובהם גם גופים קטנים יחסית אך חיוניים לתפקוד הכלכלה היומיומית, כמו מפעילי כספומטים, חברות המחברות למערכות תשלומים ואגודות אשראי.
במוקד ההנחיות עומדת הדרישה לשמור על פעילות סדירה ככל האפשר, גם במצבים של שיבושים בתשתיות, הפסקות חשמל או מגבלות תנועה. הרשות הדגישה את החשיבות שבהנגשת מידע עדכני לציבור בזמן אמת באשר לערוצי השירות הפעילים – הן הפיזיים והן הדיגיטליים – לרבות מוקדים טלפוניים, שירותי צ'אט, פלטפורמות מקוונות וסניפים הפועלים במתכונת חירום.
בנוסף, הממונה ציין את החובה לתת עדיפות לפניות הנובעות ישירות מהמצב הביטחוני, ובפרט לאלו הנוגעות לתביעות ביטוח בעקבות נזקי רכוש, משיכת כספים מקרנות וחסכונות, בקשות להקפאת ביטוחים, סיוע במצבי חוב וטיפול בהליכי גבייה מול לקוחות המצויים במצוקה כלכלית.
אחד הסעיפים המרכזיים עוסק במבוטחים השוהים בחו"ל: הממונה מצפה כי חברות הביטוח יפעלו להארכת הכיסוי הביטוחי באופן אוטומטי עד לשובם של המבוטחים ארצה – ללא צורך בפנייה יזומה מצד הלקוח וללא גביית תשלום נוסף. ההנחיה נועדה למנוע מצב שבו אזרחים ישראלים נותרים מחוץ למדינה ללא כיסוי רפואי או ביטוחי בסיסי, מה שעשוי להוביל לחשיפה לסיכונים כבדים או להוצאות ניכרות.
במקרה של נזק לרכוש שנגרם כתוצאה ישירה מהעימות – למשל עקב ירי רקטות, פגיעות ישירות או נזק משני לתשתיות – קובעת הרשות כי על החברה המבטחת לבטל את הפוליסה ממועד הפגיעה ולחדול מגביית פרמיות, תוך השבת החלק היחסי למבוטח. במקרה זה, לא נדרש יוזמה מצד הלקוח, והאחריות לביטול הפוליסה ולביצוע ההחזר מונחת לפתח החברה.
עוד נקבע, כי יש ליידע את הציבור באופן ברור באשר למועד סיום תקופת "שמירת הכיסוי" – כלומר, פרק הזמן בו נשמר הביטוח גם ללא הפקדות שוטפות, למשל במצבים של חופשה ללא תשלום או אבטלה. מטרת ההבהרה היא לצמצם מקרים בהם לקוחות נותרים ללא כיסוי מבלי שהיו מודעים לכך.
בתחום ההגנה על תשתיות פיננסיות, הממונה התריע מפני עלייה צפויה במספר ניסיונות החדירה למערכות מידע – לרבות מתקפות כופר, פישינג או שתילת קודים זדוניים – על רקע ניסיון של אויבים לפגוע ביציבות המשק. לפיכך, הונחו הגופים לבדוק את רמת מוכנותם באופן מיידי, לחזק את צוותי הסייבר ולחדד נהלים פנימיים להתמודדות עם אירועי תקיפה – כולל מנגנוני זיהוי מוקדם, ניתוק מערכות בעת חירום ודיווח לרשות.
במקביל, נדרשים נותני שירותים פיננסיים להחמיר את מנגנוני הבקרה והניטור מול לקוחות קיימים וחדשים, ובמיוחד כלפי אלה המסווגים כבעלי פרופיל סיכון גבוה. על פי ההנחיות, יש להפעיל כלים מתקדמים לזיהוי תנועות חריגות, לבצע הצלבות מול רשימות סנקציה ולעקוב אחר ניסיונות להסוואת פעולות באמצעות שירותים לגיטימיים – זאת בהתאם לחוק איסור הלבנת הון וחוק איסור מימון טרור.
הנחיה נוספת היא כי במקרה של נפילה של מערכות מידע, מתקפת כופר, תקלה חמורה בשירות, חשד להונאה או חשיפה לאירוע טרור פיננסי – הגופים הפיננסיים חייבים לעדכן את הרשות ללא דיחוי.
