OpenAI הודיעה על חזרה חלקית מהמהלך להפרטת זרוע הפעילות העסקית שלה. ההחלטה, שהגיעה לאחר לחצים רגולטוריים, ביקורת ציבורית ואף תביעה משפטית מצד אחד ממייסדי החברה, אילון מאסק, משאירה את השליטה בידיים של העמותה המקורית. אך חרף ההצהרות על המשכיות ושליטה "משמעותית", רבים מביעים ספקות לגבי מידת האיזון האמיתי בין יעדים ציבוריים לבין שאיפות רווח.
המהלך המקורי, שפורסם בדצמבר 2024, כלל תכנית להקים ישות חדשה מסוג PBC (תאגיד לתועלת הציבור), שתאפשר גיוס הון בהיקפים גדולים מבלי להיכנס למבנה רווחי רגיל. המשמעות הייתה שהעמותה – שהקימה את OpenAI בשנת 2015 – תהפוך לגוף בעל מניות מרכזי אך תוותר על יכולת שליטה ישירה. שיטה זו אומצה על ידי מספר סטארט-אפים בעשור האחרון שמבקשים לאזן בין רווח לעקרונות.
בעקבות התעוררות של גופים אזרחיים, דיונים עם גורמי רגולציה בקליפורניה ודלאוור ותביעה מצד מאסק שהוגשה מוקדם יותר השנה, שינתה OpenAI את עמדתה. המודל החדש שומר על שליטת העמותה על ישות הרווח, תוך שמירה על אפשרות גיוס כספים ללא מגבלות רווח למשקיעים. סם אלטמן, המנכ"ל, הגדיר את המהלך כ"פשרה מעשית".
לדברי אלטמן, מתווה זה עדיין יאפשר למשקיעים להמשיך להשקיע – כולל בגיוס מתוכנן של 40 מיליארד דולר שמובילה סופטבנק, לפי שווי של 300 מיליארד דולר. חברת מיקרוסופט, שמחזיקה בשותפות עמוקה עם OpenAI, לא מסרה תגובה רשמית אך נותרה תומכת.
המבקרים טוענים כי השינויים משמרים רק מראית עין של שליטה עמותתית. ארגונים כמו "Not For Private Gain" שהוקם על ידי עובדים לשעבר, כולל יועצת האתיקה לשעבר פייג' הדלי, הביעו ספקות האם הערכים המקוריים של החברה – פיתוח בינה מלאכותית לטובת האנושות – נשמרים. לדבריהם, אין שקיפות לגבי הבעלות על הקניין הרוחני העתידי.
בינתיים, תביעתו של אילון מאסק תמשיך להתברר בבית המשפט, עם מועד משפט שנקבע למרץ 2026. מאסק טוען כי OpenAI נוטשת את עקרונותיה המקוריים ומתכוונת לפעול למען רווח אישי של בכיריה. גם הצעת רכישה שהגיש מוקדם יותר השנה, בגובה של 97.4 מיליארד דולר, נדחתה על ידי דירקטוריון החברה.
