מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, חשף השבוע כי כל שאילתה ממוצעת למערכת ChatGPT צורכת כ-0.000085 גלון מים – כמות השקולה, לדבריו, ל"כחמישית מכפית". הנתון הופיע בפוסט בו התייחס להשפעות הסביבתיות של בינה מלאכותית, בצד תחזיות טכנולוגיות לעתיד.
בפוסט כתב אלטמן כי לצד צריכת המים, כל שאילתה צורכת בממוצע 0.34 ואט-שעה – כמות חשמל שאותה מייצר תנור אפייה בתוך שנייה אחת, או שנורה חסכונית צורכת בכמה דקות. לטענתו, העלות האקולוגית של אינטליגנציה מלאכותית הולכת ויורדת, וצפויה להתקרב לעלות החשמל בלבד.
מחקרים חיצוניים מצביעים על צריכת מים גבוהה יותר לשאילתות מבוססות GPT-4. למשל, מחקר של אוניברסיטת קליפורניה, ריברסייד, בשיתוף עם ה"וושינגטון פוסט", מצא כי יצירת אימייל באורך 100 מילים באמצעות GPT-4 צורכת כ-519 מיליליטר מים – יותר מבקבוק מים סטנדרטי. המחקר הדגיש כי צריכת המים משתנה בהתאם למיקום מרכז הנתונים, כאשר באזורים מסוימים, כמו וושינגטון, הצריכה יכולה להגיע עד 1,408 מיליליטר לאימייל.
הדיון סביב השפעתה של בינה מלאכותית על משאבים טבעיים נמצא במגמת עלייה. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מעריכה כי עד שנת 2030, צריכת החשמל של מרכזי נתונים תכפיל את עצמה ותגיע לכ-945 טרה-ואט-שעה, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את הגורם המרכזי לגידול זה, בעוד מחקר של הקרן מצא כי גידול במרכזי נתונים המופעלים על ידי בינה מלאכותית עשוי להוביל לעלייה של עד 8.6% במחירי החשמל בארה"ב ולעלייה של 5.5% בפליטות הפחמן.
בהקשר הסביבתי, נושא המים בולט במיוחד. מרכזי נתונים, המפעילים את מערכות הבינה, דורשים כמויות מים גדולות לקירור הציוד. על פי מחקר של ה"וושינגטון פוסט" מ-2024, תשובה אחת באורך 100 מילים, שנוצרה על ידי GPT-4, השתמשה בכמות מים המקבילה לבקבוק שתייה – נתון הגבוה עשרות מונים מזה שאלטמן טוען לגביו.
