סקר חדש של רשות החדשנות, בשיתוף מכון ברוקדייל, שפורסם היום (שלישי) חשף שימוש נרחב ועמוק של כלי בינה מלאכותית בענף ההייטק הישראלי המגביר את איכות התוצרים ואת פריון העובדים: 95% מהעובדים משתמשים בהם באופן קבוע ו 78% מדי יום.
כלי הבינה המלאכותית משמשים למגוון גדול של משימות בתחומי הפיתוח ומחוצה לו. לצד זאת, עובדים טכנולוגיים מביעים גם חשש גובר מהשפעת הכלים על עתידם התעסוקתי.
במסגרת הסקר שבוצע בקרב למעלה מ-500 עובדי הייטק, נמצא כי כמעט כל עובד בענף ההייטק עושה שימוש בכלים מבוססי בינה מלאכותית יוצרת. לפי הרשות, חדירת ה-AI אינה רק משנה את האופן שבו עובדים המתכנתים, אלא גם מתחילה לשנות מיהו עובד.
"תעשיית ההייטק הישראלית מגיבה במהירות, מאמצת את הכלים, בוחנת מודלים חדשים של עבודה ומשלבת בינה מלאכותית בתהליכי פיתוח, שיווק וניהול", אמר דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות. "המהפכה הנוכחית מחייבת ניהול מדויק של האיזון בין פריון גובר וצמיחה מהירה לבין השפעת השינוי על שוק העבודה".
"לצד עלייה ביעילות ובחדשנות נוצרות הזדמנויות חדשות, תפקידים משתנים ומקצועות חדשים מתגבשים, אבל מקצועות אחרים עלולים להתבטל. על מנת למנוע פערים עוד יותר גדולים בין ההייטק לשאר הכלכלה הישראלית, נכון לוודא שבינה מלאכותית מאומצת בצורה נרחבת בכל ענפי הכלכלה ובשטחי הפעולה של הממשלה כגון חינוך, בריאות ועוד", הוסיף בין.
השימוש הגבוה ביותר ב-AI נמצא בקרב בני 25 עד 34, שמתוכם 86% מדווחים על שימוש יומיומי, ואילו בקרב עובדים מבוגרים יותר שיעור השימוש פוחת. עובדים בראשית דרכם המקצועית מובילים באימוץ הכלים הן בעבודות תוכן והן בפיתוח קוד.
לעומתם, עובדים בכירים וותיקים משתמשים פחות בכלים ואף מביעים תחושת איום גבוהה יותר על עתידם התעסוקתי. 37% מבין העובדים המנוסים מדווחים על חשש גבוה לעומת שיעורים נמוכים בהרבה בדרגים אחרים.
הסקר גם מצא כי העובדים אינם מסתפקים בשימוש בכלי אחד, אלא משלבים את הבינה המלאכותית במגוון רחב של משימות. כ-82% מהמשתמשים היומיומיים נעזרים בכלים בשלושה סוגי משימות או יותר ורבע מהם ביותר מששה סוגי משימות.
רוב העובדים מזהים תרומה מובהקת לפריון העבודה: 70% מדווחים על שיפור רב באיכות התוצרים, 50% על קיצור משמעותי בזמן העבודה ו 40% אחוז על קיצור של יותר ממחצית מזמן הביצוע.
בעוד שהסקר מעיד על אימוץ נרחב ע"י עובדי ההייטק בכלל המגזרים והחברות, הוא גם משקף פערים באופן שבו תופסות קבוצות אוכלוסייה שונות את השפעתה העתידית של הטכנולוגיה: 40% מתושבי הפריפריה מביעים חשש משמעותי בנוגע להשפעת השינויים הטכנולוגיים על עבודתם, לעומת 24% בלבד בקרב תושבי המרכז.
בעלי השכלה לא אקדמית מדווחים על תחושת איום גבוה כמעט פי אחד וחצי בהשוואה לבעלי תואר אקדמי (39% לעומת 26.5%).
פערים מגדריים בשימוש בכלי בינה מלאכותית מצומצמים יחסית ומתגלים בעיקר בדפוסי השימוש: 31% מהגברים המועסקים בתפקידים טכנולוגיים משתמשים בכלים בהקשר ל-6 סוגי משימות או יותר, בהשוואה ל-18% מהנשים. בתפקידים שאינם טכנולוגיים המגמה הפוכה: 12% מהנשים לעומת 7% מהגברים.
