ממשל טראמפ נתן בלילה אור ירוק רשמי למכירות שבבי הבינה המלאכותית H200 של אנבידיה, כך שסביר להניח שמשלוחי המעבדים יזנקו למרות חששות עמוקים בקרב ממשלת סין.
על פי התקנות החדשות, השבבים ייבדקו על ידי מעבדת צד שלישי כדי לאשר את יכולותיהם הטכניות בתחום ה-AI לפני שניתן יהיה לשלוח אותם לסין, שאינה יכולה לקבל יותר מ-50% מכלל השבבים שנמכרו ללקוחות אמריקאים.
אנבידיה תצטרך לאשר שיש מספיק שבבי H200 בארה"ב, בעוד שלקוחות סינים חייבים להפגין "נהלי אבטחה מספקים" ואינם יכולים להשתמש בשבבים למטרות צבאיות. הצעד קובע דרישות רישוי עבור אנבידיה וכן עבור AMD, יריבתה בתחום ייצור שבבי הבינה המלאכותית, המבקשת אישור לשווק בסין של שבב ה-MI325X.
בהצהרה, אמרה אנבידיה כי המהלך של נשיא ארה"ב "יוצר איזון מתחשב נהדר עבור אמריקה" ויסייע לחברה להתחרות בשוק השבבים העולמי. "מבקרי הממשל מקדמים שלא במתכוון את האינטרסים של מתחרים זרים ברשימות ישויות אמריקאיות. ארה"ב צריכה תמיד לרצות שהתעשייה שלה תתחרה על עסקים מסחריים מאושרים ותתמוך במשרות אמיתיות עבור אמריקאים".
כזכור, טראמפ התיר בחודש שעבר את מכירת H200 – השבבים החזקים ביותר אחרי Blackwell ו-Rubin – בעמלה של 25% על המכירות. ההחלטה עוררה ביקורת בשל חששות שהשבבים יעצימו את צבא בייג'ינג וישחקו את היתרון האמריקאי בתחום הבינה המלאכותית.
מאז ההצהרה, חברות טכנולוגיה סיניות הזמינו יותר מ-2 מיליון שבבי H200 במחיר של כ-27,000 דולר ליחידה – הרבה יותר מהמלאי הקיים שעומד על 700,000 שבבים. חברות החזקות, כמו עליבאבא ובייטדאנס, הודיעו באופן פרטי לאנבידיה כי הן מעוניינות להזמין יותר מ-200,000 יחידות כל אחת.
בחמישי האחרון, חשפה בלומברג שסין מתכננת לאשר את ייבוא השבבים כבר ברבעון הנוכחי. גורמים רשמיים בבייג'ינג מתכוננים לאפשר לחברות מקומיות לרכוש את המעבדים לשימוש מסחרי נבחר, אמרו מקורות. עם זאת, יוטל על שבב ה-H200 איסור לשימוש צבאי, בסוכנויות ממשלתיות רגישות, בתשתיות קריטיות ובחברות בבעלות המדינה, עקב חששות ביטחוניים.
לא ברור מה בייג'ינג תראה כתשתית קריטית, מעבר לתחומים הברורים יותר כמו רשתות צבאיות או ממשלתיות. חברות מהמגזר הפרטי, כמו עליבאבא או באידו, מספקות בדרך כלל שירותי מחשוב למגוון חברות וסוכנויות ממשלתיות, בדומה לאמזון או מיקרוסופט שעובדות עם גופים פדרליים אמריקאים.
