התקיפות של ארה"ב וישראל באיראן מתנהלות במהירות ובדיוק חסרי תקדים. כל אלו הודות לחודשים של תכנון, ריכוז כוחות ומאמץ וכלי נשק חדשני שטרם הופעל בקנה מידה כזה: בינה מלאכותית.
כלי AI מסייעים באיסוף מודיעין, בחירת מטרות, תכנון משימות תקיפה והערכת נזקי קרב במהירויות שלא היו אפשריות בעבר. ה-AI עוזר למפקדים לנהל אספקה, מתחמושת עד חלקי חילוף, ומאפשר לבחור את הנשק המותאם ליעד.
מהפכה במודיעין ובבחירת מטרות
לפני שבוע, המבצע לחיסול המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, בבית מגוריו, נשען על שנים של ניטור מצלמות תעבורה פרוצות בטהרן והאזנה לתקשורת בכירים, תוך הסתמכות על AI כדי לסנן הצפה של תעבורה בקשר.
אנליסטים אנושיים יכולים לבחון לכל היותר 4% מחומר המודיעין שנאסף. ה-AI מאפשרת לסרוק "אוקיינוס של נתונים" ולאתר במדויק משגרי טילים או כלי רכב ספציפיים.
בנוסף, קורפוס מוטס 18 של צבא ארה"ב הצליח להגיע לביצועי שיא בסימון מטרות באמצעות 20 אנשים בלבד, בהשוואה ל-2,000 צוותים שנדרשו לכך בעבר בעיראק. המבשר על התייעלות משמעותית.
הדרג המדיני והטכנולוגי
שר ההגנה האמריקאי, פיט הגסת', דוחק לאימוץ ה-AI כדי ליצור "כוח לוחם מבוסס AI". במקביל, מתנהל מאבק מול יצרנית קלוד, אנתרופיק. למרות שהנשיא טראמפ הורה לממשלה להפסיק להשתמש במוצרי אנתרופיק, דווח כי הכלי שימש דווקא לתקיפה באיראן.
נקודות מפתח לשימוש ב-AI בקרב
לוגיסטיקה: 90% מאנשי הצבא עוסקים בתפקידי תמיכה. AI מייעל תחומים עתירי עבודה, כמו תכנון משימות ואספקה.
תכנון משימה: בעבר, תכנון מבצע מורכב נמשך שבועות וכלל קלסרים עבי כרס. כיום, AI יכולה לעבד אינטראקציות מורכבות במהירות, ואם מטרה משתנה, המערכת מעדכנת אוטומטית לפי השינוי.
הערכת נזקים: לאחר תקיפה, ה-AI מנתח תצלומי לוויין, חתימות חום ונתוני מכ"ם כדי לקבוע אם היעד הושמד. הדבר מסייע להחליט על התקיפה הבאה.
הגורם האנושי
מומחים מזהירים מפני "הסתמכות יתר" על המחשב. בניית AI צבאית היא קשה כיוון שחלק מהנתונים המשמשים לאימון אינם עדכניים או ברורים מספיק במציאות המשתנה של שדה הקרב.
בשורה התחתונה: הבינה המלאכותית הפכה את המודיעין הצבאי ממשימה של "גישוש באפלה" לבחירה מתוך ערימות מידע. מספר המטרות שניתן להפיק זינק, אך האחריות הסופית נותרת בידי המפקדים בשטח.
