פחות משנה לאחר שהתוכניות של גוגל לרכישת חברת הסייבר הישראלית Wiz התפרקו, הצליחו הצדדים להגיע להסכם במהירות חסרת תקדים, בעקבות השבעתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לפני כשמונה שבועות. עסקה זו, בהיקף של 32 מיליארד שקל, הפכה לאחת הרכישות הגדולות ביותר בתחום הטכנולוגיה, ולוותה בשינוי מהותי בתנאים שהפכו אותה לכמעט בלתי ניתנת לסירוב עבור Wiz.
המשא ומתן בין הצדדים התנהל באופן מקוטע במשך כשנה, כאשר בשלב מסוים Wiz שקלה גם הנפקה ציבורית. אולם, עם כניסתו של טראמפ לתפקידו וכינון צוות הרגולציה החדש בבית הלבן, התחדשו הפגישות בין הנהלות החברות ונכנסו להילוך גבוה. גורמים המעורים בעסקה מסרו כי השינוי הפוליטי בארה"ב יצר תחושת ביטחון מוגברת בקרב הנהלת Wiz, אשר חששה כי עסקה בהיקף כזה תיתקל בהתנגדות רגולטורית בממשל הקודם.
במסגרת העסקה, גוגל שיפרה משמעותית את הצעתה המקורית, שהוערכה ב-23 מיליארד שקל ביולי, והגדילה אותה ב-39% ל-32 מיליארד שקל. נוסף על כך, גוגל התחייבה לתשלום "דמי ביטול עסקה" גבוהים במיוחד – 3.2 מיליארד שקל, המהווים מעל 10% משווי העסקה, במקרה שהעסקה תבוטל מסיבות רגולטוריות. סכום זה גבוה משמעותית מהנהוג בעסקאות מסוג זה, והוא שיקף את הנכונות של גוגל להבטיח את השלמת העסקה בכל מחיר.
לפי מקורות, אחד הגורמים שסייעו לסגירת העסקה היה מינויו של אנדרו פרגוסון לראשות נציבות הסחר הפדרלית (FTC) וגייל סלייטר לפיקוח על ההגבלים העסקיים במשרד המשפטים האמריקאי. מינוי זה שכנע את הנהלת Wiz כי הסיכוי לביטול העסקה מצד הרגולטור קטן משמעותית. חשש זה נבע בין היתר מהכישלון של אדובי ברכישת חברת פיגמה תמורת 20 מיליארד דולר בשל התנגדות רגולטורית.
מעבר להיבט הפוליטי, Wiz הייתה בעמדה נוחה במיוחד לדרוש תנאים טובים יותר. החברה הציגה צמיחה שנתית של 70% והכנסות שנתיות בשיעור של מעל 700 מיליון דולר, נתונים שתרמו להערכת שווי גבוהה וליכולת לנהל משא ומתן על תנאים אטרקטיביים. גורם נוסף שהשפיע על העסקה היה הצטרפותו של פאזל מרצ'נט לתפקיד סמנכ"ל הכספים של Wiz בינואר, בעוד החברה עדיין שקלה אפשרות להנפקה ציבורית. מרצ'נט, יחד עם מנכ"ל Wiz אסף רפפורט, מילא תפקיד מרכזי בסגירת העסקה.
העסקה גם הדגישה מגמה גוברת של תשלומי דמי ביטול מוגדלים בתעשיית המיזוגים והרכישות בארה"ב. מחקר של משרד עורכי הדין Fenwick & West מצא כי עסקאות של מעל מיליארד דולר שנחתמו ב-2023 כללו לרוב דמי ביטול בטווח של 4%-7% משווי העסקה. במקרה של Wiz, הנתון חצה את הרף המקובל, מה שמחזק את ההבנה שלצדדים היה עניין משמעותי בהשלמת העסקה ללא עיכובים מיותרים.
למרות ההתקדמות המהירה, לא ברור אם גוגל ו-Wiz עדכנו מראש את רשויות ההגבלים העסקיים בארה"ב לפני החתימה על ההסכם. במקרים מסוימים, חברות נוהגות להיוועץ ברשויות מראש כדי להפחית את הסיכון לביטול העסקה. לדוגמה, בשנת 2023, חברת Tempur Sealy ביקשה את אישור נציבות הסחר הפדרלית עוד לפני החתימה על רכישת Mattress Firm תמורת 4 מיליארד דולר.
העסקה לוותה בייעוץ פיננסי של בנק אוף אמריקה שייצג את גוגל, בעוד גולדמן זאקס ליווה את Wiz. הן גוגל, Wiz והבית הלבן, והן משרד המשפטים האמריקאי, סירבו להגיב על הדיווחים בנושא.
