שירות התעסוקה מפרסם הבוקר דוח מקיף על התנועות התעסוקתיות המאפיינות את ענף ההייטק בישראל מאז 2019 ועד אפריל 2025. מהנתונים עולה כי במהלך התקופה הנסקרת יש עלייה עקיבה וגוברת הן במספר דורשי העבודה מההייטק והן בשיעור שהם מהווים מסך דורשי העבודה, כאשר שיעורם באפריל האחרון עמד על כ-11% מסך דורשי העבודה ומספרם עמד על 14,961 שהם יותר מפי 2 ממספרם בינואר 2019 (7,058) ובכ-21% ממספרם ערב פרוץ חרבות ברזל (ספטמבר 2023, 12,355). עלייה זו ראשיתה כבר בשנת 2022 וזאת, כך משערים בשירות התעסוקה, כפי הנראה כתיקון לגידול יוצא הדופן שנרשם במשרות הטק, בענף ההייטק ומחוצה לו, במהלך שנות משבר הקורונה.
כך או כך, מגמת העלייה במספר דורשי העבודה שהם עובדי הייטק בולטת עוד יותר למול הירידה במספר דורשי העבודה שאינם עובדי הייטק מאז נובמבר 2023, שהיה חודש השיא במספר דורשי העבודה כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל – בעוד המספר הכללי ירד באופן עקיב וגובר הרי שמספר דורשי העבודה מההייטק שמר על יציבות יחסית, חרף התאוששותו הכללית של שוק העבודה הישראלי. בנוסף, בהשוואה למספר דורשי העבודה שהם עובדי הייטק שהיו רשומים בשירות התעסוקה בקיץ שקדם למלחמת חרבות ברזל (אוגוסט 2023) הרי שבאפריל 2025 הוא גבוה ב-25% ממספרם אז, לעומת ירידה של כ-8% במספר הכללי של דורשי העבודה, אלו שאינם עובדי הייטק.
היקף ההזדמנויות שעומדות בפני דורש עבודה מהייטק עדיין גבוה יותר בהשוואה לדורש עבודה שאינו בהייטק, אולם בהשוואה למצב ההייטק עצמו ישנה ירידה משמעותית, מיחס של 1:2 כלומר 2 משרות על כל דורש עבודה בשנים שקדמו ליחס של 0.9, כלומר 100 דורשי עבודה על כל 90 משרות, ירידה משמעותית.
העלייה המשמעותית יותר במספר דורשי העבודה בהייטק אינה בקרב הצעירים או המבוגרים, אלא יותר בקרב קבוצת הגיל העיקרית (35-46). עיקר העלייה היא בקרב מפוטרים, ולא מתפטרים, כאשר המגמה בולטת עוד יותר בקרב בני 35-50. יצוין, כי קבוצה זו היא הבולטת גם בקרב אוכלוסיית המתפטרים. העלייה הגדולה נרשמת בעיקר במקצועות הליבה של ההייטק, לרבות בתחום מסדי הנתונים והרשתות, מפתחי תוכנה, מפתחי יישומים ועובדי ICT.
נתוני שירות התעסוקה מלמדים כי מאז ינואר 2019 נרשמה עלייה של יותר מ-223% במספר דורשי העבודה שהם מתחום מסדי הנתונים והרשתות ושל כ-147% במספר דורשי העבודה שהם מפתחי תוכנה ומנתחי יישומים. יתרה מזאת, דורשי העבודה שהם מפתחי תוכנה וניתוח יישומים מהווים כמחצית מכלל דורשי העבודה שהם עובדים במשלחי יד בתחום ההייטק באפריל 2025, עלייה של כ-20% מהשיעור שהיוו בינואר 2019. מעבר לכך, מפתחי התוכנה, מנתחי היישומים ועובדי מסדי הנתונים והרשתות מהווים קרוב לשני שלישים מסך דורשי העבודה בתחום ההייטק באפריל 2025 (למעלה מ-57%, גבוה ב-23% משיעורם בינואר 2019)
ניתוח רמות השכר של המועסקים ודורשי העבודה מתחום ההייטק מצביע על תופעה כפולה – מצד אחד, שכרם הממוצע של דורשי העבודה מההייטק נמצא במגמת עלייה – עלייה של כ־39.3% בין ינואר 2022 לאפריל 2025 – אך מגמה זו מתרחשת במקביל לעלייה של כ־24% בשכר הממוצע של כלל המועסקים בענף. מצד שני, חלה עלייה בשיעור מרוויחי השכר הגבוה (25.6–43.8 אלף שקל) בקרב דורשי העבודה: מ־15% באוגוסט 2022 ל־40% באפריל 2025. מגמה זו מעידה על שינוי בהרכב קבוצות השכר של דורשי העבודה – אך חשוב להדגיש כי היא אינה מעידה בהכרח על כך שהעובדים הבכירים והחזקים ביותר הם אלה שנפלטו מהענף. למעשה, ייתכן שבדיוק להפך – עובדי ההייטק שנפלטו בשיעורים גבוהים יותר ממעגל העבודה והגיעו לשירות התעסוקה הם עובדי ליבה, מנוסים, מיומנים וששכרם אינו נמוך מחד, אך גם אינו הגבוה ביותר מאידך. מרוויחי השכר הגבוה בהייטק, שהם העובדים החזקים ביותר, נפלטו בשיעורים נמוכים יותר. הדבר השפיע, במידה מסוימת, הן על עליית השכר הממוצע של המועסקים כיום בענף והן על שכרם הממוצע של דורשי העבודה עובדי ההייטק, נוכח היפלטותם של עובדי הייטק מרוויחי שכר לא נמוך ממעגל העבודה.
ככלל, ענף ההייטק הישראלי מרוכז במחוזות תל אביב והמרכז, והדבר בא לידי ביטוי גם בשיעור שמהווים עובדי ההייטק מכלל דורשי העבודה בחלוקה לפי מחוזות. כך, למשל, בעוד עובדי ההייטק היוו 23.5% ו-17.6% מכלל דורשי העבודה במחוזות תל אביב והמרכז, בהתאמה, הרי שבצפון ובדרום היוו כ-5%. אולם, העלייה בשיעור שמהווים עובדי ההייטק מכלל דורשי העבודה באה לידי ביטוי בכל אחד מהמחוזות, אך בעצימות משתנה – כאשר גם כאן העליות המשמעותיות יותר נרשמו במחוזות תל אביב והמרכז, שהשיעור שהיוו באפריל 2025 גבוה ב-212% וב-202.7% מהשיעור שהיוו באפריל 2019, כאשר בצפון, למשל, היחס עמד על 190.33%.
בין היצע לביקוש: בחודשים האחרונים נרשמה עלייה מסוימת במספר המשרות הפנויות ובאפריל 2025 הוא התקרב למספרן במהלך 2023, אך הוא עודנו רחוק מהיקף ההזדמנויות שאפיין את שנת 2022. כך או כך, היחס בין מספר דורשי העבודה עובדי ההייטק למספר המשרות הפנויות הרלבנטיות לעובדים אלו עמד באפריל האחרון על 1.18, דהיינו על כל 100 משרות פנויות התמודדו 118 דורשי עבודה. זה עדיין טוב מהיחס בין היצע וביקוש של דורשי עבודה ומשרות שאינם ואינן בתחום ההייטק, אך פחות טוב מבעבר. למעשה, מספר דורשי העבודה עובדי ההייטק עלה בקצב מהיר יותר מאשר מספר המשרות הפנויות, ומשכך ההזדמנויות העומדות בפני דורשי העבודה הללו נמוכות ממה שנהג כאן בשנת 2022 ואף ממה שנהג קודם למלחמה.
עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה: "העלייה העקבית במספר דורשי העבודה בהייטק צריכה להדיר שינה מעינינו, ודאי על רקע העובדה שהיא משמעותית יותר מאשר הקצב בו גדל הענף. יתר על כן, נתוני שירות התעסוקה מלמדים כי עיקר הפגיעה היא בליבת הענף ולא בשוליו, ולדבר שורת אינדיקציות. ענף ההייטק הוא הקטר של כל כלכלה מודרנית, ודאי בכלכלת ישראל שאין לה פריבילגיה שלא להצטיין בענפי ההייטק, בכלל ובוודאי שלא בעת הזאת. האתגרים הקיימים לאור התרחבות השימוש בבינה המלאכותית המחוללת מחדדים עוד יותר את הצורך לגבש מתווה פעולה שלא רק יבטיח את מעמדה של ישראל בחזית הקידמה אלא גם יבסס ויחזק אותו עוד יותר. כניסתה המאסיבית של הבינה המלאכותית המחוללת מציבה בפני שוק העבודה אתגר אך גם הזדמנות, רק מאמץ משותף ומתוכלל של כלל גורמי התעסוקה הרלבנטיים יוכל להבטיח לא רק צמצום האתגר ומימוש ההזדמנות אלא מימוש האתגר כהזדמנות. לפיכך, שוקד שירות התעסוקה בימים אלו על גיבוש על עקרונות יסוד לאסטרטגיה לאומית שתכליתה היערכות ישראל לעולם עבודה בתנאי AI, שישמשו תשתית למאמץ הממשלתי החשוב והחיוני הזה".
