דוח רשות החדשנות תמונת מצב ההייטק בישראל 2025 מציג מגמות מעורבות: שנת שיא באקזיטים והתאוששות בגיוסי סטארט אפים לצד קיפאון בגידול בתוצר ההייטק ובשיעור התעסוקה בענף וירידה בגיוסי קרנות הון הסיכון. הדוח Israeli Deep Tech 2025 של רשות החדשנות וחברת dealroom הבינלאומית כולל ניתוח מקיף של תעשיית הדיפטק בישראל.
הדוח חושף כי בישראל פועלות כ-1,500 חברות דיפטק שגייסו בשנים 2019 עד 2025 יותר מ-28 מיליארד דולר, דבר שהופך את ישראל להאב המוביל בעולם המערבי לגיוסי הון בתחום הדיפטק מחוץ לארצות הברית. עוד עולה כי השווי המצטבר של חברות הדיפטק הפרטיות בישראל חצה את רף 178 מיליארד הדולר, פי 15 מאשר לפני עשור, והחדשנות המקומית הצמיחה כבר 39 יוניקורנים וקנטאורים (הכנסות של מעל 100 מיליון דולר).
לפי הדוח, התחומים הבולטים בדיפטק הם AI, מכשור רפואי, שבבים, סייבר ו-AgriFood כשחברות דיפטק ישראליות משכו כ-20% מההשקעות הגלובליות בחברות דיפטק בסייבר וכ-10% מההשקעות הגלובליות בחברות דיפטק במכשור רפואי ובאגריפוד. יצוא ההייטק ב-2024 עמד על 78 מיליארד דולר, עלייה של 5.6% לעומת 2023.
תוצר ההייטק נותר כמעט ללא שינוי זה שנתיים ועומד על 17% מהתוצר, כ-317 מיליארד שקל ב-2024. הענף העסיק 403 אלף איש במחצית הראשונה של 2025 (11.5% מהמשק), עלייה קלה לעומת שנת 2024 אז הועסקו בענף 391 אלף איש. מאז 2021 חלקם של המועסקים בהייטק מכלל המועסקים במשק נמצא בסטגנציה, ובמחצית הראשונה של 2025 נרשמה גם ירידה של 5% במספר עובדי המו"פ לעומת התקופה המקבילה בשנת 2024.
לצד זאת, נמשכת ההתאוששות בגיוסי סטארט אפים ישראליים, כשהרבעון השני של שנת 2025 הוא הגבוה מאז 2022, ו-2025 צפויה להיות שנת שיא של אקזיטים בהייטק הישראלי. חלק ההייטק ביצוא הוא 57% במחצית הראשונה של 2025 – השיעור הגבוה ביותר שנמדד.
מבנה היצוא מתחלק כך: 72% שירותי תוכנה, 28% תעשיית הייטק. 6.6% מיצוא ההייטק מישראל חשוף ל"מכסי טראמפ" ולכן החשיפה יחסית נמוכה.
גיוסי ההון של סטארט אפים ישראליים חזרו לרמות של 2019-2020. ישראל ההאב החמישי בעולם ב-2024 עם גיוסים של 10.6 מיליארד דולר, אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ובוסטון. 3 מכל 5 דולרים שגויסו ב2025 הופנו לסייבר או לתוכנה ארגונית.
קיימת ירידה דרמטית של 80% בהון שגייסו קרנות הון סיכון ישראליות ב-2024 בהשוואה לשיא שנרשם ב-2022, וירידה בגודל הקרן הממוצעת בשנים 2023-2025 לעומת 2017-2022. הירידה בגיוסי קרנות הון סיכון בישראל חדה יותר מאשר בארה"ב ובאירופה. ב-2024 קמו כ-500 סטארט אפים בלבד לעומת יותר מאלף לפני עשור.
בישראל פועלות כ-1,500 חברות דיפטק אשר גייסו מאז 2019 כ-28.6 מיליארד דולר – 35% מכלל ההון שגויס לחברות הייטק ישראליות. נתון זה מציב את ישראל במקום הראשון בעולם המערבי מחוץ לארה"ב במונחי גיוס הון לחברות דיפטק. ההשקעות בחברות דיפטק ישראליות הגיעו מכ-300-400 קרנות הון סיכון שונות בכל שנה, כרבע מהן ישראליות. בעשור האחרון נרשמו בממוצע 28 אקזיטים של חברות דיפטק בכל שנה, בשווי ממוצע של כ-220 מיליון דולר לאקזיט. בשנת 2024 נרשמו 17 אקזיטים בלבד בדיפטק.
ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות: "ענף ההייטק הישראלי נמצא בנקודת פיתול ומגמות מעורבות. מחד, אנו רואים עמידות יוצאת דופן במציאות גיאו־פוליטית וכלכלית מורכבת וחסרת תקדים למדינה שכלכלתה מבוססת טכנולוגיה ותעשייה מתקדמת. העמידות מתבטאת, בין השאר, בהתאוששות הגיוסים בסבבים מתקדמים ומיקומה הגבוה של ישראל בין מרכזי החדשנות העולמיים.
"מאידך, הנתונים מצביעים על מגמת האטה מדאיגה בתעסוקה וביזמות. לישראל יש יכולות מתקדמות והצעת ערך בתחומים טכנולוגיים בחזית הידע העולמית כגון: שבבים, קוונטים ומכשור רפואי. בסדרת מהלכים 'מחוץ לקופסה', ולאור שינויי התפיסות העולמיות בתחום הטכנולוגיה כמרכיב קריטי בביטחון הלאומי, עלינו להניע תהליכי עומק פנימיים תוך שיתוף פעולה בינ"ל עם בעלות ברית במסגרות שונות ומגוונות. אנו מחויבים להמשיך ולהבטיח כי ישראל תשכיל למנף את נקודות החוזק שלה ותפעל לחזק את כלל 'השרירים' של תעשיות ההיי-טק המצויים בה: בדיפטק, בבינה מלאכותית ובחדשנות מדעית, כדי לשמור על יתרון תחרותי גם בעשור הבא".
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "2025 חושפת את סיפורו הכפול של ההייטק הישראלי: מחד, ישראל מתבססת כמרכז דיפטק עולמי, שני רק לארה"ב בעולם המערבי, עם יותר מ־1,500 חברות פעילות ונתח של מעל שליש מכלל ההון שהושקע בהייטק המקומי. הגיוסים המרשימים בתחומי הבינה המלאכותית והקוונטים ממקמים אותנו בשורה הראשונה של החדשנות העולמית.
"מאידך, הדוח מצביע על מגמות מטרידות: תוצר ההייטק נמצא בקיפאון זה שנתיים, מספר עובדי המו"פ מצטמצם, היקף היזמות החדשה נמוך בהשוואה לעשור הקודם וגיוסי קרנות ההון סיכון מתכווצים. אלה אינם נתונים שוליים אלא אינדיקציה לסיכון שאנחנו מתייחסים אליה במלוא הרצינות. במקביל לכל זה, אנו רואים בעולם שינוי פרדיגמה: ממשלות משקיעות מאות מיליארדים, הופכות לשחקניות ישירות בטכנולוגיה ומעצבות שרשראות ערך לאומיות בתחומים כמו שבבים, AI ואנרגיה. ישראל חייבת להגיב לשינויים אלו בכדי לא לאבד את יתרונה היחסי. זהו רגע מבחן: רק מהלך אסטרטגי רחב, המשלב מדיניות ציבורית עם השקעות פרטיות, יבטיח שההישגים של היום יהפכו לבסיס לצמיחה ולהובלה במרוץ שמגדיר את כלכלת העתיד", הוסיף בין.
