אנבידיה ואלי לילי הודיעו על הקמת מעבדת מחקר משותפת בהשקעה של מיליארד דולר, שמטרתה לשלב בינה מלאכותית עמוק בלב תהליכי גילוי ופיתוח תרופות.
המעבדה, שתוקם בעמק הסיליקון, צפויה לפעול לאורך חמש השנים הקרובות ולשלב בין הידע הפרמצבטי של Lilly לבין יכולות ה-AI והחומרה המתקדמות של אנבידיה.
בלב שיתוף הפעולה עומדת פלטפורמת BioNeMo של אנבידיה – מערכת מודלים מתקדמים שנועדה לנתח מבנים מולקולריים, לזהות אינטראקציות ביולוגיות ולהאיץ את איתורם של מועמדים מבטיחים לתרופות. הרעיון המרכזי: לאפשר למדענים "לבדוק" מיליוני אפשרויות בסביבה חישובית, עוד לפני סינתזה של מולקולה אחת במעבדה פיזית.
לפי החברות, מדובר בשיתוף פעולה דו-כיווני: מהנדסי אנבידיה יעבדו ישירות עם ציוד מעבדתי וילמדו את מגבלות המחקר הביולוגי בעולם האמיתי, בעוד שחוקרי Lilly יסייעו בהתאמת האלגוריתמים כך שיוכלו לבצע משימות מחקר מורכבות, חלקן אף ללא מגע יד אדם.

מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, אמר כי "ההשפעה העמוקה ביותר של בינה מלאכותית תהיה במדעי החיים. אנחנו יוצרים כאן תבנית חדשה לגילוי תרופות, כזו שמאפשרת לחוקרים לחקור מרחבים ביולוגיים וכימיים עצומים באופן חישובי לפני ניסוי פיזי."
מעבר להיבט המדעי, למהלך יש גם משמעות אסטרטגית ברורה עבור אנבידיה. החברה, שצמיחתה נשענת כיום בעיקר על מכירת מאיצי AI לענקיות טכנולוגיה, מבקשת להרחיב את פעילותה אל תעשיית הפארמה העולמית – שוק בהיקף של כ-1.3 טריליון דולר, המאופיין בתקציבי מחקר עצומים ובמחזורי פיתוח ארוכי טווח.

לשם כך אנבידיה משתפת פעולה גם עם חברות נוספות: Thermo Fisher Scientific תחבר מכשור מעבדתי ישירות למחשבי DGX של אנבידיה לצורך שליטה ואוטומציה, בעוד Multiply Labs תפתח מערכות רובוטיות שיבצעו פרוצדורות ניסוי מורכבות, צעד נוסף בדרך למעבדות שפועלות כמעט ללא התערבות אנושית.
עם זאת, חרף ההבטחה הגדולה, האתגר המרכזי נותר בעינו: הפער בין חיזוי חישובי לבין תוצאה ניסויית מוכחת. בעוד שה-AI כבר הראה יכולת לייצר מבנים מולקולריים חדשים, המעבר מתחזית דיגיטלית לתרופה יעילה ובטוחה עדיין רחוק מלהיות מובטח.
בזכות תרופות להרזיה: אלי לילי הגיעה לשווי שוק של טריליון דולר
אם המודל שמציעה המעבדה – מערכת 'לולאה סגורה' שבה AI גם מציע תרופות, גם מתכנן ניסויים וגם מבצע אותם באמצעות רובוטים – יוכיח את עצמו, הוא עשוי לקצר דרמטית תהליכי פיתוח שנמשכים כיום עשור ועולים מיליארדים. ההשלכות האפשריות נעות מטיפולים חדשניים בסרטן ועד מחלות ניווניות כמו אלצהיימר.



