היום (שישי) CMRG – הגוף הממשלתי הסיני שרוכש עפרת ברזל – הרחיב את הסנקציות המסחריות על חברת פורטסקיו האוסטרלית. קודם לכן ההגבלות נגעו רק לסחורה שכבר הגיעה לנמלים בסין, אך כעת הממשל הסיני אוסר על חברות מקומיות לבצע הזמנות חדשות של המוצר המוביל של החברה.
המוצר המרכזי של חברת הכרייה האוסטרלית הוא עפרת ברזל (Iron Ore), חומר הגלם המרכזי לייצור פלדה. סין היא יצרנית הפלדה הגדולה בעולם, ואוסטרליה היא ספקית עפרת הברזל הגדולה ביותר שלה.
CMRG הוא גוף ממשלתי ענק שסין הקימה במטרה לאחד את כל כוח הקנייה של המדינה. במקום שכל מפעל פלדה סיני יתקוטט לבד על מחירים מול חברות ענק, CMRG קונה במרוכז עבור כולם כדי לאלץ את האוסטרלים להוריד מחירים.
עוד באותו הנושא
סין מציבה אולטימטום, חלון הזדמנויות קצר עד ה-15 ביולי (2026), לנקות את הנמלים מהמוצר "Super Special Fines" של פורטסקיו, כלומר למשוך את המשלוחים מהנמל עד לתאריך זה. מי שלא יעמוד בזמנים – הסחורה שלו תוכנס לרשימה שחורה ותהיה כפופה להגבלות לוגיסטיות.

המהלך של סין הוא מכה רצינית לפורטסקיו, מכיוון שהמוצר שסין חוסמת עכשיו הוא הלחם והחמאה של החברה האוסטרלית – הוא מהווה כמעט חצי (כ-45%) מכלל המכירות שלה ברבעון השלישי שלה (שנמשך עד מרץ 2026).
כעת, הגוף הסיני גם חוסם רכישות בדולרים, מכיוון שזו הדרך של סין לשתק את הפעילות המסחרית הבינלאומית הרגילה של החברה מולה. במסגרת זאת, CMRG ביקש מכמה מפעלי פלדה וסוחרים מקומיים שלא לקנות מטענים חדשים של "Super Special Fines" הנקובים בדולר אמריקאי.
המשבר נובע ממניעים כלכליים; החברות האוסטרליות רוצות למכור ביוקר, וסין (באמצעות CMRG) משתמשת בכוחה כקונה כמעט בלעדי כדי להוריד את המחיר בחוזי אספקה עתידיים. לאחר שהמשא ומתן ביניהן נותר תקוע במבוי סתום, סין החליטה לחסום את החברה.

עם זאת, סין לא המציאה את הגלגל עכשיו – מדובר בטקטיקה שכבר עבדה לה בעבר. באפריל האחרון (2026) היא עשתה בדיוק את אותו הדבר לחברת הכרייה הענקית BHP Group. סין חסמה אותה, הכניסה מוצרים שהוחזקו בנמלים סיניים לרשימה שחורה, והנחתה את הרוכשים המקומיים להפסיק לקנות מטענים חדשים הנקובים בדולר אמריקאי, עד שחברת BHP נשברה וחתמה על חוזה במחירים שנוחים לסינים.
כעת, סין מפעילה את אותה הטקטיקה על חברת פורטסקיו האוסטרלית כדי להשיג את אותה התוצאה.
מעניין איך זה ישפיע על מחירי הפלדה בעולם.
סין תמיד מוצאת דרכים חדשות ללחוץ על הספקים. הפעם זה דרך רכש מרכזי. נראה אם האוסטרלים יתקפלו.
זה לא רק על פלדה, זה על כוח מיקוח גלובלי. כשמדינה אחת שולטת בביקוש, המחירים יורדים.
האם זה יפגע גם בחברות ישראליות שמייבאות חומרי גלם?
בדיחה: סין אומרת לאוסטרליה 'תוזילו או שניקח הכל בזול'. קלאסי.
המהלך הזה מראה כמה סין מתוחכמת בניהול שרשרת האספקה שלה. במקום לתת לחברות להתחרות, הן מאחדות כוח.
קצת מוזר שדווקא עכשיו הם מקימים גוף כזה. אולי קשור למתחים האחרונים.
אני תומך בגישה של סין. למה לשלם יותר כשאפשר לרכז את הכוח?
אם האוסטרלים לא יורידו מחירים, סין תמצא ספקים אחרים. פשוט.
הסכסוך הזה מזכיר לי את המלחמות על נפט. תמיד מדובר בכסף גדול ובשליטה.
זה האסון של העולם. בתחילת שנת 1990 סין היתה כמו מדינת עולם שלישי והתנהגה כמו שטיח מול כולם. רק שיעשו איתה עסקים. כיום המפלצת קמה על יוצריה והיא השולטת בסחר העולמי. הפתרון הוא לא להתקפל בפניה אלא לפתח שווקים חדשים וחזקים.