ביום שלישי האחרון, סאנה טקאיצ'י, ראש ממשלת יפן, פרסמה פוסט מהחשבון הרשמי שלה ברשת החברתית X, שהפך לוויראלי, וסיפרה כי היא ישנה רק בין אפס לשלוש שעות בלילה.
יפן נדהמה מהרגלי השינה של ראש הממשלה, והדבר עורר דיון ציבורי סביב השאלה האם עבודה אינטנסיבית כל כך היא סימן למסירות או סכנה בריאותית וניהולית.
ביום שני האחרון, יפן חגגה את "יום הים" — חג לאומי שבו רבים מהאזרחים מגיעים לים כדי לשחות, לגלוש ולבלות בחוף הים, כמפלט מחום הקיץ.
בעוד רוב הציבור ניצל את החג למנוחה ולבילוי, ראש הממשלה בחרה לעבוד ובילתה את מרבית החג בקריאת מיילים ובטיפול במסמכים. בפוסט שפרסמה ב-X ביום שלישי, היא העידה שהצליחה לישון "חמש שעות מלאות בפעם הראשונה מזה זמן רב" — יותר מבדרך כלל, כאשר לדבריה היא ישנה רק "אפס עד שלוש שעות".
טקאיצ'י סיפרה שגם בזמן הפנוי המצומצם שלה היא גיהצה בגדים, תפרה חצאיות שנפרמו וחיזקה כפתורים רופפים בז'קטים. בכך היא ניסתה להציג את עצמה כאדם רגיל וחרוץ, שלא חי חיי פאר אלא ממשיך לעבוד וגם מטפל בעצמו בבית. אך דווקא הפרטים על מחסור קיצוני בשינה גרמו לציבור להתמקד בסוגיית העומס ולא במסר החיובי שרצתה להעביר.
הפוסט שלה זכה ליותר מ-31 מיליון צפיות. הכוונה של טקאיצ'י הייתה להציג מסירות ואחריות, אולם חלק מהציבור פירש זאת אחרת: כבעיה בתרבות עבודה שמקדשת שעות עבודה קיצוניות. בעקבות זאת החל דיון ציבורי סוער סביב האיזון בין עבודה לחיים אישיים והסכנה הטמונה במחסור בשעות שינה.
הביקורת אינה רק אישית כלפי ראש הממשלה. הטענה היא שמנהיגת מדינה חייבת להיות עירנית ולקבל החלטות קריטיות, במיוחד בעת משברים ביטחוניים או כלכליים.
בתגובה, חבר הפרלמנט הירויוקי קונישי קרא להתפטרותה וטען כי: "תפקידו האמיתי של ראש הממשלה הוא לקבוע כיווני מדיניות ולתת הוראות, לא לעבור בעצמו על כל פרט קטן במסמך", כך לפי דיווח בניו יורק טיימס.
במקביל, הדיון קיבל גם זווית מגדרית. טקאיצ'י היא האישה הראשונה שמכהנת כראש ממשלת יפן, ונראה כי היא מתמודדת עם עומס כפול — גם תפקיד ציבורי בכיר וגם אחריות על הבית. הדבר עורר שאלות בנוגע לתנאים שיש לאפשר כדי לקדם נשים בחברה ולסייע להן להתמקד בקריירה.
העומס הרב של ראש ממשלת יפן נובע גם מהלחץ הפוליטי. היא מנסה לקדם חוקים לפני פגרת הפרלמנט ביום שבת (25/07), להתמודד עם מצב כלכלי מורכב, לאחר שהין הגיע לשפל של 39 שנים, ולשמור על התמיכה הציבורית.
