הנושא אינו חדש. כבר ב-2025 מדינות אירופה דנו באפשרות להשתמש בנכסים הרוסיים כדי לממן סיוע לאוקראינה.
ההתנגדות המרכזית למהלך הגיע מבלגיה, מכיוון שרוב הנכסים הרוסיים המוקפאים נמצאים במדינה, ולכן היא חוששת מהסיכונים המשפטיים והכלכליים הכרוכים בשימוש בהם.
הדחיפה המחודשת מצד המדינות צפויה לעלות לדיון בפגישה של שרי החוץ של האיחוד האירופי בשבוע הבא באירלנד, כרגע מדובר ביוזמה פוליטית שמבקשת להחזיר את התוכנית לדיון רשמי של שרי החוץ.
ארבעת שרי החוץ ציינו כי מומחים טכניים מהנציבות האירופית צריכים לבחון "אפשרויות חדשות" לשימוש בנכסים המוקפאים לטובת אוקראינה, כך שהסיכון יתחלק בין כל מדינות האיחוד האירופי ושאף מדינה לא תישא בנטל לא-פרופורציונלי. כך המדינות רוצות למצוא מודל שבו הסיכון לא ייפול בעיקר על בלגיה, אלא יתחלק בין כל חברות האיחוד.
ההבדל החשוב הוא בין הרווחים שהנכסים מייצרים לבין הנכסים עצמם, הרווחים כבר מועברים לאוקראינה, בעוד שהוויכוח הוא האם להשתמש גם בנכסים הרוסיים המוקפאים עצמם.
בלגיה חוששת שאם רוסיה תתבע בעקבות השימוש בנכסים, היא תהיה חשופה לחלק משמעותי מהסיכון המשפטי, משום שרוב הנכסים נמצאים בשטחה.
Euroclear הוא הגוף הפיננסי שבו מוחזקים רוב הנכסים הרוסיים המוקפאים, ולכן בלגיה נמצאת במרכז הוויכוח. עם זאת, בלגיה לא אומרת שוללת לגמרי את הרעיון, היא מוכנה לשקול שימוש בנכסים, אבל דורשת שמדינות אירופה האחרות ישתתפו בסיכון, כך לפי שר החוץ הבלגי מקסים פרבו במהלך ביקור בקייב החודש.
לפי, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, אוקראינה מתמודדת השנה עם גירעון של כ-27 מיליארד דולר בתקציב הביטחון, נתון שמסביר מדוע אוקראינה זקוקה בדחיפות למקורות מימון נוספים, ומדוע השימוש בנכסים הרוסיים חוזר לסדר היום.
במקביל, שלושה מקורות המקורבים לקרמלין דיווחו לבלומברג כי רוסיה עשויה להגביר את התקיפות לאחר שהמשא ומתן לשלום נקלע למבוי סתום.
