ההצעה לפטור עובדים עד גיל 40 מהפקדותיהם לפנסיה עלולה להפוך את המאבק של צעירים ביוקר המחיה למאבק הישרדות בגיל הפרישה. כמה מאות שקלים נוספים בנטו יתקבלו בשמחה בבית שמשלם שכירות ומעון. אלא שההקלה הזאת ממומנת באמצעות הקטנת ההכנסה העתידית של אותם עובדים, דווקא בשנים שבהן כל שקל שנחסך מקבל את הזמן הארוך ביותר לצמוח.
ההצעה פורסמה מטעם המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, ועדיין אינה שינוי שנכנס לתוקף. היא מבקשת לבטל כברירת מחדל את הפקדות העובד עד גיל 40, תוך שמירת האפשרות להפקיד מרצונו. הפקדות המעסיק יימשכו. לכן החיסכון לא ייעלם לחלוטין, אך ויתור על רכיב העובד, ששיעור החובה שלו כיום 6% מהשכר המבוטח, יכרסם משמעותית בפנסיה העתידית.
הטעות העמוקה היא ההתייחסות לשנות העשרים והשלושים כתקופה שאפשר להשלים אחר כך. בפנסיה, לזמן יש ערך כלכלי. הכסף המושקע עשוי להניב תשואה, והרווחים שנותרים בחיסכון עשויים להניב רווחים נוספים. זהו אפקט הריבית דריבית. כשמפסיקים להפקיד בגיל צעיר, מוותרים גם על עשרות שנים שבהן התשואה יכולה להצטבר על התשואה שכבר הושגה.
נמחיש באמצעות סכום של 600 שקל בחודש המופנה לחיסכון מגיל 25 ועד גיל 40 ונשאר מושקע עד גיל 67. בהנחת תשואה שנתית ריאלית נטו של 4%, לאחר דמי ניהול ואינפלציה, ובהפקדות בסוף כל חודש, 108 אלף שקל של הפקדות עשויים להפוך ל-423 אלף שקל בקירוב. הסכומים במונחי כוח הקנייה של היום, וההפקדה נשמרת קבועה במונחים ריאליים. זו המחשה מתמטית, ולא תחזית לתשואה או לקצבה אישית. היא מבודדת את החיסכון שנגרע, בלי לחשב שינוי בעלויות הביטוח.
כלומר, הפגיעה בדוגמה גדולה כמעט פי ארבעה מסכום ההפקדות שעליהן ויתר העובד. כדי לסגור את הפער באמצעות הפקדות מגיל 40 ועד גיל 67, באותן הנחות, יידרשו בערך 736 שקל נוספים מדי חודש במשך 27 שנים, מעבר להפקדות השוטפות. ההבטחה המשתמעת שאפשר להתחיל לדאוג לפנסיה בגיל 40 מתעלמת מהמאמץ הכספי הנוסף שיידרש אז.
גם ההנחה שבגיל 40 יהיה קל יותר לחסוך אינה מובנת מאליה. משפחות עדיין משלמות משכנתה או שכר דירה, מממנות ילדים ולעיתים מסייעות להורים. השכר יכול לעלות, אך גם ההוצאות. אבטלה או פגיעה בכושר העבודה עלולות לקצר את שנות ההפקדה. תכנון אחראי חייב להביא בחשבון גם חיים שאינם מתנהלים לפי מסלול תעסוקתי רציף ומושלם.
הדיון גם אינו יכול להסתפק בקצבה ממוצעת שחושבה במודל. לפי הפרסום על ההצעה, החישובים שבבסיסה מניחים פרישה בגיל 70. עבור עובד שייאלץ להפסיק לעבוד מוקדם יותר, יהיו פחות שנות הפקדה ויותר שנים לממן מהחיסכון. ממוצע גבוה ממילא אינו מבטיח קצבה מספקת לעובדת במשרה חלקית או לעובד ששכרו נמוך. גם כאשר הקצבה דומה לשכר שקיבלו, רמת החיים עלולה להישאר נמוכה. מדיניות פנסיונית נבחנת ביכולתה להגן על האנשים האלה, ולכן נדרשת בדיקה של קבוצות הכנסה ושל מסלולי עבודה שונים. מי שמסתפק בנתון ממוצע עלול להחמיץ בדיוק את העובדים שעבורם הקטנת החיסכון תיצור את הפגיעה הקשה ביותר.
המחיר יהיה כבד במיוחד למי שאין להם נכסים או תמיכה משפחתית. עבורם, החיסכון הפנסיוני הוא מרכיב מרכזי ביכולת לשלם בעתיד על מזון, דיור וטיפול רפואי. קצבה נמוכה יותר עלולה לחייב עבודה בגיל שבו הבריאות כבר מגבילה, או תלות בילדים המתמודדים בעצמם עם יוקר המחיה. כך עלולה מצוקה כלכלית לעבור מדור לדור.
לכך מצטרף מסר ציבורי מזיק. כשהמדינה הופכת את הפסקת ההפקדות לברירת המחדל, צעירים עלולים להבין שחיסכון לפנסיה אינו חשוב בשלב הזה בחיים. לברירות מחדל יש השפעה מוכחת על התנהגות חוסכים, ולעיתים הן נתפסות כהמלצה של מי שקבע אותן. גם מי שהיה יכול להמשיך להפקיד עלול לוותר, מתוך אמון במערכת שבחרה עבורו.
משום שפנסיה רחוקה מחיי היומיום של בני שלושים, למדינה יש אחריות לחזק הרגלי חיסכון. קשה להתחרות בצורך מיידי לשלם חשבון, והרווח שבהפקדה מוקדמת אינו מופיע מול העיניים. הפיכת ההפקדה לבחירה אקטיבית מטילה על העובד את האחריות להתגבר על הלחץ הכלכלי ועל מסר ממשלתי שמכשיר את הדחייה. זו נסיגה חינוכית שקשה לתקן באמצעות קמפיין הסברה.
גם ההקלה בנטו מחייבת בדיקה. הפקדות העובד מזכות בהטבת מס בשיעור 35%, בכפוף לתקרות ולחבות המס. עובד שמפקיד 600 שקל וזכאי לנצל את מלוא הזיכוי מקבל הטבה של 210 שקל. אם יפסיק להפקיד ולא יחול שינוי בכללי המס, הנטו שלו יגדל ב390 שקל בלבד. החיסכון שלו יאבד 600 שקל, בעוד המדינה תגבה ממנו 210 שקל נוספים.
מכאן שהפחתת ההפקדות עשויה לחסוך לאוצר הטבות מס כבר בהווה. זו תוצאה תקציבית אפשרית של המהלך, שאסור להתעלם ממנה כאשר מציגים אותו כסיוע לצעירים. את התועלת למדינה צריך להציב בגלוי מול העלות לחוסך. הסתכלות על גביית המס הקרובה בלבד מחמיצה את הסיכון שבעתיד יידרשו תקציבים נוספים לסיוע לגמלאים שהכנסתם נשחקה.
מצוקת הצעירים מחייבת פתרון, ולמשפחה שנחנקת מריבית על חוב יקר יש צורך אמיתי בהקלה. אפשר לבחון סיוע ממוקד והסדרים זמניים במקרי מצוקה, עם מנגנון חזרה להפקדות. אפשר להקל בעלויות גידול הילדים ולפעול להוזלת הדיור. החלטה גורפת לפי גיל מתעלמת מההבדלים בין משפחות ומחלישה את החיסכון גם אצל מי שאינם זקוקים להפסקתו.
על משרד האוצר להתנגד למהלך כזה ולדרוש בחינה של השפעתו על ההכנסה בגיל הפרישה, במיוחד בקרב בעלי שכר נמוך. האחריות התקציבית שלו משתרעת הרבה מעבר לשנת התקציב הקרובה. ממשלה שמבקשת לעזור לצעירים צריכה לאפשר להם לבנות ביטחון כלכלי לאורך החיים. אסור שההקלה שהיא מציעה היום תהפוך בעוד שלושים שנה לסיבה שבגללה אותם צעירים יזדקנו בעוני.
תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ השקעות
המידע המופיע באתר זה, לרבות כתבות, סקירות, ניתוחים, נתונים וכל תוכן אחר, מיועד למטרות כלליות, אינפורמטיביות ולימודיות בלבד, ואין לראות בו המלצה, חוות דעת, ייעוץ או תחליף לייעוץ השקעות אישי ו/או שיווק השקעות המותאם לצרכים הספציפיים של אדם מסוים.
המידע אינו מהווה הצעה או הזמנה לרכישה או למכירה של ניירות ערך או כל נכס פיננסי אחר. כל אדם המעוניין לבצע פעולות השקעה, חייב לבחון את המידע באופן עצמאי, תוך התחשבות במצבו הכלכלי, צרכיו האישיים ורמת הסיכון המתאימה לו.
השימוש במידע שפורסם באתר הוא על אחריות המשתמש בלבד.
המערכת והחברה המפעילה אינם אחראים לכל הפסד או נזק שייגרמו, במישרין או בעקיפין, כתוצאה משימוש במידע, הסתמכות עליו או ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך עליו.
לפני קבלת כל החלטת השקעה, יש להתייעץ עם יועץ השקעות מוסמך ובעל רישיון מתאים.
