בעקבות לחץ ממושך מצד הנשיא טראמפ, אישרו 32 מדינות נאט"ו יעד תקציבי חדש ורחב־היקף. ההסכם כולל חלוקה בין הוצאות ליבה ביטחוניות לבין תשתיות אסטרטגיות, לצד התחייבות מחודשת לעיקרון ההגנה ההדדית של הברית.
מנהיגי נאט"ו אישרו אתמול (רביעי) יעד שאפתני להגדלת ההוצאה הביטחונית של כל אחת מ-32 מדינות הברית – 5% מהתמ"ג עד לשנת 2035. ההחלטה התקבלה פה אחד במהלך פסגה שנערכה בהאג, הולנד, על רקע מתחים גוברים במזרח אירופה ובמזרח התיכון, ובהשפעת לחצים מתמשכים מצד נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.
לפי ההצהרה הרשמית שפורסמה בתום הפסגה, מתוך 5% התמ"ג, לפחות 3.5% יוקדשו להוצאות ביטחון ישירות: תחזוקת כוחות, חימוש, הדרכה, תמרונים ומוכנות מבצעית. עוד 1.5% יופנו להוצאות נלוות בתחום הביטחוני, כגון תשתיות אזרחיות מותאמות לצרכים צבאיים, מערכי סייבר, הגנה על אנרגיה, שרשרת אספקה קריטית וחדשנות תעשייתית. כל מדינה תידרש להציג תוכנית יישום מדורגת שנתית, שתיבחן באופן שוטף על ידי מטה נאט"ו.
למרות האישור הכולל, שלוש מדינות – ספרד, בלגיה וסלובקיה – הביעו הסתייגויות מהמתווה. שר הכלכלה הספרדי קרלוס קרפו הזהיר כי "הדיון על אחוזים הוא טכני ולא מועיל", וטען שמדריד כבר נושאת בנטל משמעותי עם יעד של 2.1%. ראש הממשלה פדרו סנצ'ס, שבלט בעמידתו המרוחקת בתצלום הקבוצתי, חתם לבסוף על ההצהרה, לאחר שהתקבלו תיקונים שאפשרו לוח זמנים גמיש.
גם בלגיה, שמערכת הבריאות והתחבורה שלה סובלות מקיצוצים, הביעה חשש. ראש הממשלה בארט דה וובר הגדיר את ההחלטה כ"אתגר קשה אך בר־ביצוע", וציין כי ייעשה ניסיון לעמוד ביעד הביניים של 3.5% עד סוף העשור. סלובקיה, דרך נשיאה החדש פטר פלגריני, אותתה כי "למרות הקושי התקציבי – הברית קודמת".
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שהשתתף לראשונה בפסגת נאט"ו מאז שנת 2019, בירך על ההסכמה ואמר: "זהו ניצחון גדול לאירופה ולציוויליזציה המערבית. נעשה כאן תיקון היסטורי באיזון בין המדינות". טראמפ הדגיש גם את הפוטנציאל הכלכלי של ההסכם, והבהיר כי הוא מצפה שחלק מההוצאה החדשה יתורגם לרכש מארצות הברית.
במקביל, מתח טראמפ ביקורת נוקבת על ספרד, ואמר: "הם עושים טוב כלכלית, אבל הכל יכול להתרסק ברגע. ספרד תקבל הסכם סחר פחות נוח, ואני מתכוון לכך". הדברים פורשו כהתרעה לקראת חידוש מגעים מסחריים בין וושינגטון לאיחוד האירופי.
הנשיא התייחס גם לסעיף 5 באמנת וושינגטון – עיקרון הליבה של הברית, שלפיו תקיפה במדינה אחת תיחשב לתקיפה נגד כולן – לאחר שהביע קודם לכן עמימות לגביו. "אני תומך לחלוטין בסעיף הזה, זו הסיבה שאני כאן", אמר במסיבת עיתונאים קצרה.
נשיא צרפת עמנואל מקרון השתמש בפלטפורמה של הפסגה כדי להביע הסתייגות מהשילוב בין תביעות להוצאה ביטחונית מוגברת לבין קידום מדיניות סחר עוינת מצד ארה"ב כלפי אירופה. "אין היגיון בהוצאה משותפת על ביטחון כשהממשל האמריקאי פותח במקביל מלחמת סחר", אמר. מקרון ציין כי העלה את הסוגיה מול טראמפ כמה פעמים בשיחות אישיות.
מזכ"ל נאט"ו הטרי, מארק רוטה – לשעבר ראש ממשלת הולנד – תיאר את ההחלטות שהתקבלו בפסגה כ"יום ראשון בדרך חדשה". לדבריו, הברית הופכת ל"חזקה יותר, הוגנת יותר וקטלנית יותר". רוטה הדגיש גם את ההיבט הכלכלי: "ההשקעות הביטחוניות יעודדו צמיחה תעשייתית, תעסוקה וחדשנות".
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הוזמן רק לארוחת ערב חגיגית ביום שלפני הפסגה, אך לא לקח חלק בדיונים המרכזיים. עם זאת, הוא נפגש עם טראמפ לשיחה פרטית, שבה נידונו דרכי פעולה לחיזוק ההגנה האוקראינית. טראמפ אמר כי השגת הפסקת אש בין רוסיה לאוקראינה "קשה יותר משחשב", והוסיף: "זלנסקי הוא אדם טוב, אבל יש לו קושי אמיתי". טראמפ רמז על אפשרות לאספקת מערכות הגנה אווירית נוספות.
בהצהרה המסכמת נאמר כי סיוע ישיר לאוקראינה, כולל תמיכה בתעשייה הצבאית המקומית, ייחשב כחלק מהמאמץ התקציבי של כל מדינה במסגרת יעד ה־5%.
