המכסים שהטילה ארצות הברית על יבוא מהודו הוכפלו ונכנסו לתוקף ביום רביעי, ומגיעים עד ל-50% על מגוון רחב של מוצרים. ההחלטה של הנשיא דונלד טראמפ נועדה להעניש את הודו על רכישת נפט מרוסיה ומוסיפה 25% נוספים למכסים שכבר היו בתוקף.
המוצרים שנפגעים כוללים הלבשה, תכשיטים ויהלומים, מוצרי ספורט, ריהוט, הנעלה וכימיקלים. לפי הערכות ארגוני היצוא בהודו, המהלך עלול להשפיע על כ-55% מתוך יצוא בהיקף של 87 מיליארד דולר לארצות הברית. בממשל בניו דלהי הזהירו כי אלפי עסקים קטנים ובינוניים ועשרות אלפי משרות נמצאים בסיכון, במיוחד במדינת גוג'ראט, מוקד מרכזי לתעשיות טקסטיל ותכשיטים.
סחורות שכבר נשלחו מהודו לפני מועד התחולה קיבלו פטור זמני עד 17 בספטמבר, אך יתר המוצרים שנכנסים לארצות הברית לאחר מועד זה יחויבו במכסים המלאים. פלדה, אלומיניום, כלי רכב נוסעים ונחושת נותרו כפופים למסגרות מכסים אחרות הקשורות לביטחון הלאומי האמריקאי.
המשא ומתן בין וושינגטון לניו דלהי, שכלל חמישה סבבים, הסתיים ללא הסכם. בהודו קיוו להחרגות בדומה לאלו שניתנו ליפן, דרום קוריאה והאיחוד האירופי, שם המכסים הוגבלו ל-15%. בממשל האמריקאי דחו את הפשרות והבהירו כי הצעד ייושם במלואו. לפי נתוני מינהל הסחר האמריקאי, היקף הסחר בין המדינות הגיע ל-129 מיליארד דולר, עם גירעון אמריקאי של 45.8 מיליארד דולר.
משרד המסחר ההודי מסר כי יינתן סיוע ליצואנים שנפגעו, לצד עידוד לפנייה לשווקים חלופיים בסין, במזרח התיכון ובאמריקה הלטינית. כלכלנים בהודו מעריכים כי פיחות מדוד של הרופי עשוי להוות כלי עקיף להחזרת כושר התחרות.
לצד המשבר המסחרי, משרדי החוץ והביטחון של שתי המדינות פרסמו הצהרה משותפת שבה הדגישו את מחויבותם לשיתוף פעולה ביטחוני במסגרת פורום ה"קווד" יחד עם יפן ואוסטרליה, כדי לשדר שהשותפות האסטרטגית רחבה מהמחלוקת הכלכלית.
