גורמים באיחוד האירופי קוראים לממשלות להימנע מתמיכה מוגזמת כדי לקזז את עליית מחירי האנרגיה, ומזהירים כי ההלם שנגרם עקב המלחמה באיראן עלול להוביל למשבר פיסקל, כך דווח היום (שני) בפייננשל טיימס.
הנציבות האירופית מתעקשת בדיונים עם המדינות החברות כי סובסידיות אנרגיה , קיצוצי מס ומגבלות מחירים מוצעות תהיינה מוגבלות בזמן ובהיקפן, על פי מקורות שמעודכנים בשיחות. בריסל מבקשת להימנע מחזרה של משבר האנרגיה של 2022, שהזין אינפלציה גוברת וגירעונות מתנפחים.
"זהו מאמץ מאוחד של הנציבות", אמר שר האנרגיה של האיחוד האירופי, דן יורגנסן. "מה שקורה במגזר אחד של הכלכלה יכול לגלוש לשאר החברה".
מספר מדינות, כולל איטליה, פולין וספרד, קיצצו את מסי הדלק, בעוד שאחרות קראו להקל על כללי הסיוע הממשלתי של האיחוד האירופי. רומא גם דוחפת את בריסל להקל על המגבלות הפיסקליות כדי לתת לבירות יותר מרחב תמרון.
התקיפות הישראליות והאמריקאיות על איראן דחפו את מחירי הנפט והגז באירופה בכ-60% והעלו חששות ממחסור בסולר ודלק סילוני. לדברי יורגנסן, "לסכסוך יש סיכון עצום, למרבה הצער, להוביל לאינפלציה גבוהה יותר עם כל ההשפעות השליליות הנלוות לכך".
הנציבות קראה ל"תיאום וזהירות" בכל צעד שמטרתו להקל על לחצי מחירי האנרגיה, כך מסרו גורמים רשמיים שקיבלו עדכונים על השיחות בין בריסל למשרדי האוצר הלאומיים.
הגורמים חוששים שהסכסוך יפעיל את המשבר הכלכלי השלישי באיחוד האירופי בשש שנים, לאחר מגפת הקורונה והפלישה המלאה של רוסיה לאוקראינה בשנת 2022, שתיהן הובילו לתוכניות תמריצים גדולות שהעלו את החוב הלאומי.
יחס החוב הגולמי לתוצר המקומי הגולמי של האיחוד האירופי עלה מ-77.8% בסוף 2019 ל-82.1% ברבעון השלישי של השנה שעברה, על פי הנתונים העדכניים ביותר הזמינים.
"מדיניות ממשלתית ממוקדת יכולה לסייע בהפחתת ההלם על ידי הפחתת הביקוש לאנרגיה ופיצוי למשקי בית בעלי הכנסה נמוכה", אמרה נשיאת הבנק המרכזי האירופי, כריסטין לגארד, בחודש שעבר.
עם זאת, היא הזהירה כי "צעדים רחבי היקף ובלתי מוגבלים" עלולים לגרום לתוצאות הפוכות, שכן הם עלולים להגביר את הביקוש "באופן מוגזם" ולהניע את האינפלציה. היא קראה לקובעי המדיניות להתמקד בפעולות "זמניות, ממוקדות ומותאמות אישית".
נציב הכלכלה של האיחוד האירופי, ולדיס דומברובסקי, אמר לשרי האוצר הלאומיים כי יש לאמץ רק צעדי חירום "קוהרנטיים" וקצרי טווח. הוא הזהיר כי להוצאות מופרזות "תהיינה השלכות פיסקליות חמורות", בהתחשב בכך שמשברי הקורונה ואוקראינה, לצד עלייה בהוצאות הביטחון מאז 2022, הותירו את הממשלות עם פחות כוח פיסקאלי.
פולין קיצצה את המע"מ והבלו על דלק, בסכום של 1.6 מיליארד זלוטי (370 מיליון אירו) בחודש. ממשלות השוקלות סובסידיות וסיוע ממלכתי אחר לתמיכה במגזרים שנפגעו הוזהרו כי עליהן עדיין לעמוד בכללי האיחוד, שמטרתם להפוך את הכלכלה לירוקה ולהפחית את התלות בדלקים מאובנים, אמרו מקורות.
