בנק ישראל חקר ומצא כי העלאות הריבית הגדילו את חלקם של הגופים הפיננסיים החוץ-בנקאיים בשוק האשראי.
מחקר חדש שנכתב על ידי ד"ר טניה סוחוי וד"ר נועם מיכלסון מחטיבת המחקר של בנק ישראל, מראה שלמרות שבעולם האקדמי סבורים שכאשר הבנק מרכזי מעלה את הריבית, היקפי האשראי קטנים, ולכן הפעילות הכלכלית מתמתנת. הם לא לקחו בחשבון מה קורה כאשר יש פעילות גם של חברות אשראי חוץ-בנקאית.
המחקר השתמש בנתונים מהשנים 2021-2023 אז בנק ישראל העלה את הריבית מספר פעמים. ואולם, בשונה מתקופות קודמות של העלאות ריבית, בתקופה זו כבר פעלו בשוק האשראי הצרכני גם גופים פיננסיים לא-בנקאיים, שכאשר הבנקים צימצמו את פעילות האשראי דווקא הם הגדילו את חלקם בשוק מ-14 אחוזים באפריל 2022 ל-18.8 אחוזים בספטמבר 2023.
הגידול בנתח השוק הגיע לשיא רק כשנה לאחר מועד העלאת הריבית. במצטבר, המחקר מוצא כי המדיניות המוניטרית של בנק ישראל בשנים הרלוונטיות מסבירות למעלה מ-58 אחוז מהגידול בנתח השוק של הגופים הפיננסיים החוץ-בנקאיים בתקופה זו.
הסרת מגבלות וצמצום חסמים: פורסם להערות הציבור דוח הביניים להגברת התחרות במערכת הבנקאית
ההסבר המרכזי לתופעה זו נעוץ בהבדלים בין מקורות המימון של הבנקים לבין אלה של הגופים הפיננסיים החוץ-בנקאיים: בניגוד לבנקים, הנשענים בעיקר על פיקדונות קצרי טווח של הציבור כמקור לפעילותם, הגופים הפיננסיים החוץ-בנקאיים מסתמכים יותר על מימון לטווח ארוך כמו אג"חים.
מאחר שהריבית לטווח ארוך (אג"חים בבורסה) מגיבה באופן חלקי בלבד לשינויים בריבית בנק ישראל, חשיפתם של גופים אלה לעליית הריבית נמוכה יותר מזו של הבנקים. המחקר מראה כי לאחר העלאות הריבית, גופים פיננסיים החוץ-בנקאיים אף מגדילים את היקף המימון לטווח ארוך במאזנים, בעוד הבנקים לא עושים כך. ולכן גדל מעמדם בשוק.
כאשר בנק מצמצם את היקף האשראי הישיר לצרכנים, הוא עשוי להפנות חלק מההון הפנוי לקניית אג"ח והשקעות בגופים פיננסיים. גופים אלה משתמשים בחלק מהמימון שקיבלו כדי להרחיב את האשראי הצרכני שהם מעניקים, ובכך להגדיל את חלקם בשוק זה, ובכך הבנקים מעניקים מעצמם גם בדרך הפסיבית וגם בדרך האקטיבית את נתח השוק שלהם.
הסברה שהגידול באשראי הצרכני מצד הגופים החוץ-בנקאיים נובע מהרחבת האשראי ללווים בעלי פרופיל סיכון גבוה, כאשר הבנקים העדיפו לא להכניס את הראש למיטה החולה, לא התקבלה במחקר כשהממצאים לא תומכים בזה.
