התחזקות השקל הגיעה לנקודה שבה אפילו גביית המס של המדינה מתחילה להתכופף בפניה. בימים האחרונים, התברר כי אנבידיה וגוגל מנהלות מגעים מתקדמים עם משרד האוצר ורשות המיסים, במטרה לשלם את המס בישראל בדולרים ולא בשקלים.
הרציונל ברור: השקל החזק שוחק את שורת הרווח שלהן, וכל המרה לשקלים מייקרת את ההוצאות. הסכומים אינם זניחים – הכנסותיה של אנבידיה בישראל זינקו מ-840 מיליון דולר ב-2024 לכ-1.47 מיליארד דולר אשתקד, והמס שהיא משלמת כאן מתקרב ל-4 מיליארד שקל.
לפי המתווה הנרקם, התקבולים הדולריים יופנו ישירות לתשלום החוב הדולרי של המדינה ולא יומרו לשקלים – וכך גם יפחת מעט הביקוש לשקל.
החברות הגדולות בעולם: אנבידיה שוברת שיאים, אפל וגוגל בעקבותיה
פתרון לענקיות אבל לא ליצואן הישראלי
מנקודת מבטן של החברות, ואפילו מבחינה מאקרו-כלכלית צרה, יש בכך היגיון. אבל כאן בדיוק נחשפת הבעיה: מדובר בהסדר תפור אישית לקומץ ענקיות. השקל החזק אינו פוגע רק בהן – הוא פוגע בכל מי שמייצא. הרי אם שער החליפין מצדיק התאמה מיוחדת עבור חברות בשווי טריליוני דולרים, קשה לטעון שהוא אינו מהווה בעיה גם עבור אלפי יצואנים קטנים ובינוניים שחסרים את כוח המיקוח שלהן.
צעד בכיוון הנכון אבל לא רק עבור ההייטק
לראשונה מזה זמן רב, נראה שגם במשרד האוצר מבינים שעוצמת הייסוף הפכה לבעיה כלכלית ממשית עבור היצוא הישראלי. הקמת צוות ייעודי לסיוע לענף ההייטק ובחינה של צעדים כמו מענקים לסטארט-אפים, דחיות מס והסדר תשלום מס בדולרים עבור חברות טכנולוגיה גדולות, מעידים על נכונות לקחת אחריות ולחפש פתרונות. זהו צעד בכיוון הנכון.
אלא שהאתגר אינו ייחודי לענף ההייטק. השקל החזק פוגע גם בתעשייה המסורתית, בכל היצואנים. לכן חשוב שהדיון שמתקיים כיום באוצר לא יסתיים במענה לענקיות הטכנולוגיה בלבד, אלא יתרחב לפתרונות שיסייעו לכלל היצואנים שנאלצים להתמודד עם אותה שחיקה בכושר התחרות.
התרופה קיימת – אבל המינון נמוך מידי
זה מוביל לשורש העניין. במקום טלאים שנתפרים למידותיהם של החזקים, קיים כלי אחד שמשרת את כולם באותה מידה – המדיניות המוניטרית.
הדולר איבד כ-25% מערכו מול השקל בשנה האחרונה, והגיע לרמות שלא נראו זה שלושה עשורים. בכל זאת, בהחלטה האחרונה, ב-25 במאי, בחר בנק ישראל להוריד את הריבית ב-0.25% בלבד, ל-3.75%.
האינפלציה עמדה על 1.9% באפריל, בתוך היעד של בנק ישראל, לכן ניתן לטעון כי היה לבנק ישראל מרחב לשקול הפחתה אגרסיבית יותר. הורדה של 0.5%. מהלך זה היה בולם חלק ניכר מהמומנטום של הייסוף. כלומר, עוזר לכל יצואן, לא רק למי שיודע לנהל משא ומתן עם רשות המיסים.
נכון, בנק ישראל אינו מעוניין להתערב במסחר במטבע חוץ, וזה מובן – התערבות ישירה במסחר עצמו אינה נכונה ואינה בריאה למשק. אבל בין התערבות כזו לבין שימוש בכלים המוניטריים שכבר עומדים לרשותו יש מרחק רב, ודווקא כשהשקל מתחזק ללא מעצורים זה שבועות, חשוב שהבנק יפעיל אותם.
השוק כבר נתן את התשובה
עד כמה השוק צמא למהלך כזה? התשובה ניתנה בשבוע האחרון: די היה שהנגיד יגיד משפט בריאיון ש"המשך התחזקות השקל מוריד את האינפלציה ועשוי להאיץ את קצב הפחתות הריבית", משפט שנאמר ללא כל צעד בפועל, והתגובה בשוק הייתה מיידית. השקל נחלש בימים בודדים בכ-3%. אם משפט בודד מזיז כך את השער – קל לשער מה הייתה משיגה החלטה ממשית מגובה במסר ברור.
הגיע הזמן לפעול
נדרשת פעולה רחבה שתסייע לכל המשק היצרני. על שר האוצר להאיץ את עבודת הצוות שהוקם לטיפול במשבר היצוא לכלל היצואנים ולא רק לענקיות הטכנולוגיה, שכן כולם נפגעים בדיוק מאותו שקל חזק, וגם הם זכאים לפתרונות.
ובמקביל, על בנק ישראל להאיץ את תהליך הפחתות הריבית ככל שניתן. אם האינפלציה נמצאת בתוך היעד והמשק מאפשר זאת, ראוי וחשוב להקדים את הפחתות הריבית ולא להמתין בהכרח למועד החלטת הריבית הבא. תפקידו של בנק מרכזי אינו רק להגיב לנזק שכבר נגרם, אלא לפעול בזמן כדי למנוע את החרפתו.
השקל החזק הוא מקור לגאווה כלכלית, אך כאשר הוא מתחזק בעוצמה כה חריגה ובמהירות כה גבוהה, הוא הופך גם לאתגר שמחייב תגובה. היצוא הישראלי הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק, ואסור להמתין עד שהפגיעה בכושר התחרות תהפוך בחלק מהחברות לנזק בלתי הפיך.
ורד יצחקי היא מנכ"לית פרוטקטיב ייעוץ פיננסי.
תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ השקעות
המידע המופיע באתר זה, לרבות כתבות, סקירות, ניתוחים, נתונים וכל תוכן אחר, מיועד למטרות כלליות, אינפורמטיביות ולימודיות בלבד, ואין לראות בו המלצה, חוות דעת, ייעוץ או תחליף לייעוץ השקעות אישי ו/או שיווק השקעות המותאם לצרכים הספציפיים של אדם מסוים.
המידע אינו מהווה הצעה או הזמנה לרכישה או למכירה של ניירות ערך או כל נכס פיננסי אחר. כל אדם המעוניין לבצע פעולות השקעה, חייב לבחון את המידע באופן עצמאי, תוך התחשבות במצבו הכלכלי, צרכיו האישיים ורמת הסיכון המתאימה לו.
השימוש במידע שפורסם באתר הוא על אחריות המשתמש בלבד.
המערכת והחברה המפעילה אינם אחראים לכל הפסד או נזק שייגרמו, במישרין או בעקיפין, כתוצאה משימוש במידע, הסתמכות עליו או ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך עליו.
לפני קבלת כל החלטת השקעה, יש להתייעץ עם יועץ השקעות מוסמך ובעל רישיון מתאים.
שוב מכניסים את הידיים לכיסים של הציבור כדי לסבסד עסקים.
תכניסו את היד לכיס של היבואנים שעשו הון תועפות מהתחזקות השקל.