המספרים לא משתנים, ההרכב כן: זו תמונת המצב באקדמיה הישראלית

בשנת תשפ"ה (2024/25) הוענקו תארים אקדמיים לכ-90.5 אלף בוגרות ובוגרים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל – מספר כמעט זהה לשנה הקודמת (90.9 אלף). לצד היציבות הכמותית, הנתונים מצביעים על שינוי ברור בהרכב החברתי של מקבלי התארים.

יציבות במספר הכולל, שינויים בין המוסדות

בפילוח לפי מוסדות נרשמה עלייה במספר מקבלי התארים במכללות האקדמיות לחינוך, יציבות במכללות המתוקצבות, וירידה במכללות הלא מתוקצבות ובאוניברסיטאות.

בחלוקה לפי סוג תואר, נרשמה עלייה במספר מקבלי תואר שני ברפואה ובמספר מקבלי תעודות אקדמיות, לצד ירידה בתארים מתקדמים (תואר שני ושלישי), ויציבות יחסית בתואר הראשון.

נשים: רוב ברור – אך לא בכל התחומים

הנשים ממשיכות להוות רוב מובהק בקרב מקבלי התארים: על כל גבר אחד שסיים תואר כמעט שתי נשים סיימו תואר.

עם זאת, למרות העלייה בחלקן הכללי, הפערים המגדריים עדיין משמעותיים בתחומי ה-STEM. נשים מהוות רק כ-14.2% ממקבלי התארים בתחומים אלו, לעומת 38.4% בקרב גברים. בנוסף, אף שנשים הן רוב כמעט בכל תחום לימוד, ירידה מסוימת נרשמה בייצוגן בתחומים מסוימים, במיוחד ברפואה.

עלייה בייצוג ערבים וחרדים

החברה הערבית ממשיכה להגדיל את נוכחותה באקדמיה: כ-1 מכל 6 מקבלי תארים היה ערבי. העלייה מוסברת בגידול במספר הבוגרים הערבים לצד ירידה בקרב יהודים ואחרים.

גם בקרב האוכלוסייה החרדית נרשמה עלייה: 5.8% ממקבלי התארים היו חרדים, לעומת 5.3% בשנה הקודמת. מדובר בעלייה של 9.5% במספר החרדים מקבלי התארים – נתון גבוה ביחס לשאר האוכלוסייה.

יוצאי אתיופיה והבדואים: מגמות מנוגדות

בקרב יוצאי אתיופיה נשמרת יציבות יחסית: כ-1.2% ממקבלי התארים, עם עלייה קלה במספר הבוגרים אך ללא שינוי משמעותי בחלקם היחסי.

לעומת זאת, בקרב האוכלוסייה הבדואית נרשמה ירידה: 1.7% בלבד ממקבלי התארים, ירידה חדה של 13% במספר הבוגרים לעומת השנה הקודמת – ירידה הגבוהה משמעותית מהירידה בכלל האוכלוסייה.

STEM: פערים שנותרו כמעט ללא שינוי

אחד הממצאים המרכזיים בדו״ח הוא היציבות בפערים בתחומי ה-STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה). למרות חשיבותם לשוק העבודה, שיעור מקבלי התארים בתחומים אלה נותר נמוך בקרב נשים, ערבים, חרדים ויוצאי אתיופיה.

כך למשל, רק כ-1 מכל 7 נשים בוחרת במסלול STEM, לעומת כ-1 מכל 2.6 גברים. בקרב ערבים וחרדים השיעורים נמוכים עוד יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

תמונת מצב: שינוי חברתי איטי אך עקבי

הנתונים מצביעים על מגמה כפולה: מצד אחד מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל כמעט שאינה גדלה במספר הבוגרים הכולל; מצד שני, היא הופכת מגוונת יותר מבחינה חברתית.

יותר נשים, יותר ערבים ויותר חרדים משתלבים באקדמיה, אך הפערים בתחומים מרכזיים לשוק העבודה העתידי עדיין רחוקים מסגירה.