בסוף 2024 ניסאן מצאה את עצמה במצב עדין: מכירותיה צנחו, תחזיות הרווח צומצמו בחדות, והתחרות מצד יצרניות רכב סיניות גברה. בתוך כל אלה, הציעה לה הונדה גלגל הצלה בדמות עסקת מיזוג בשווי 60 מיליארד דולר – מהלך שהיה משנה את שוק הרכב היפני והעולמי. אלא שבתוך זמן קצר השיחות קרסו, והותירו את ניסאן מתמודדת לבדה עם מציאות מאתגרת.
המשא ומתן בין ניסאן להונדה החל כבר במרץ 2024, מתוך רצון למצוא פתרונות משותפים להתמודדות עם השינויים המהירים בענף הרכב. על הפרק עמדו שיתופי פעולה בטכנולוגיות מתקדמות, ובשלב מאוחר יותר – מיזוג שיכול היה להפוך אותן לישות משולבת בעלת כוח תחרותי מול טויוטה והיצרניות הסיניות המתחזקות.
אך כבר מהשלבים הראשונים של השיחות, המתח בין הצדדים היה ברור. ניסאן, שבעבר הייתה השחקנית השנייה בגודלה בתעשיית הרכב היפנית אחרי טויוטה, סירבה לראות בעצמה שותפה נחותה במו"מ – למרות מצבה המורכב. הונדה, מצידה, ראתה את עצמה כמי שנמצאת בעמדת יתרון ודחפה להסכמות שיחייבו את ניסאן לבצע קיצוצים משמעותיים בכוח העבודה שלה ולסגור חלק מהמפעלים שלה ברחבי העולם.
לדברי מקורות המעורבים במגעים, השיחות הגיעו לנקודת שבירה כאשר הונדה העלתה הצעה להפוך את ניסאן לחברה בת שלה – צעד שהתקבל בזעם בקרב הנהלת ניסאן. לטענת גורמים בניסאן, הצעה זו ביטאה זלזול במורשת החברה ובמעמדה ההיסטורי בשוק.
המבקרים טוענים כי הנהלת ניסאן הפגינה ביטחון מופרז ביכולתה להתאושש לבד, מה שעלול להוביל להחמרת מצבה. למרות הדוחות הכספיים המדאיגים והתחזיות הקודרות, ראשי החברה בחרו להמשיך באסטרטגיה עצמאית, ללא הסתמכות על גיבוי חיצוני משמעותי.
ניסאן גם נקטה בקו עיקש בנוגע לשימור מתקני הייצור שלה. בין המפעלים שעליהם ניסאן לא הסכימה לוותר ניתן למנות את המפעל בקיושו שביפן, את המתקן הגדול בטנסי שבארה"ב, ואת המפעל באגואסקליינטס שבמקסיקו – כולם מהווים נדבך מרכזי באסטרטגיית הרכב החשמלי של החברה. עבור הונדה, מדובר היה במחסום משמעותי, שכן היא דרשה צעדים אגרסיביים יותר לצמצום עלויות.
במקביל לכישלון המיזוג, ניסאן עומדת בפני איום משמעותי נוסף: האפשרות להטלת מכסים חדשים על רכבים המיוצרים במקסיקו ונמכרים בארה"ב – שוק מרכזי עבור החברה. למעלה מרבע ממכירות ניסאן בארה"ב מתבססות על רכבים מתוצרת מקסיקנית, וצעד כזה עלול להוביל לפגיעה נוספת ברווחיותה.
בעוד שהונדה ראתה בצמצום ייצור והעברת השקעות לרכבים חשמליים מלאים כפתרון אפשרי, ניסאן סברה כי עליה לשמור על יכולות הייצור הקיימות כדי לשמר את נתח השוק שלה. גישה זו עשויה להעמיד אותה בסיכון גבוה יותר בטווח הארוך.
כעת, לאחר כישלון השיחות עם הונדה, ניסאן מחפשת שותפויות אסטרטגיות חדשות. בין הגורמים שעלו כאפשרות הוא תאגיד האלקטרוניקה הטייוואני פוקסקון, אשר הביע עניין בהתרחבות לתחום הרכב. פוקסקון, הידועה בעיקר כיצרנית מכשירי האייפון של אפל, מחפשת דריסת רגל בענף, וניסאן עשויה להיות השותפה המושלמת עבורה.
עם זאת, נותרה שאלה גדולה פתוחה: האם שיתוף פעולה עם פוקסקון יספיק כדי להציל את ניסאן, או שמא מדובר בצעד מאוחר מדי? המבקרים טוענים כי ניסאן צריכה לבצע רפורמות עמוקות בניהול ובאסטרטגיה העסקית שלה, לפני שהיא נכנסת להרפתקאות חדשות.
הכישלון במיזוג עם הונדה חושף את הבעיות המהותיות של ניסאן: ניהול זהיר מדי, חוסר נכונות לקבל שינויים כואבים, וגישה אסטרטגית שמעריכה יתר על המידה את יכולתה להתמודד לבד. כעת, עם איומי המכסים בארה"ב והתחרות ההולכת וגוברת מצד חברות סיניות, ניסאן נדרשת להכריע – האם תמצא דרך לחדש את מעמדה בשוק, או שתמשיך לאבד נתחי שוק ותיועד לסכנת קריסה.
