כלכלת גרמניה התכווצה ב-2024 זו השנה השנייה ברציפות, דבר שמעיד על חומרת המשבר שפוקד את מעצמת התעשייה של אירופה. על פי הודעת הלשכה לסטטיסטיקה הפדרלית, הכלכלה הגדולה באירופה רשמה התכווצות של 0.2% בשנה החולפת, לאחר ירידה של 0.3% בשנת 2023. הכלכלנים העריכו כי הירידה תעמוד על 0.2%. הנתונים מחזקים את ההבנה שגרמניה נמצאת באחד המשברים הכלכליים הממושכים ביותר בעשורים האחרונים, שישה שבועות לפני בחירות חירום חשובות ב-23.2.
קמפיין הבחירות מתמקד בשאלת הפגיעה בתעשייה הגרמנית, מצב התשתיות והטלת מגבלות אפשריות על הוצאות ציבוריות, שמגבילות את יכולת המדינה להתמודד עם המשבר (חוק הגבלת הגירעון). פרידריך מרץ, מנהיג המפלגה הנוצרית-דמוקרטית (CDU), מי שצפוי לפי הסקרים להיות הקנצלר הבא, מקדם אג'נדה של רפורמות שמציעה צמצום רגולציות ומסים לצד קיצוץ בתמיכות למי שאינם עובדים.
הנתונים מראים כי המגזר הפרטי צנח בפעילותו, בעוד שהוצאות המגזר הציבורי דווקא גדלו ב-2.6% לעומת השנה הקודמת. נשיאת הלשכה לסטטיסטיקה, רות בראנד, ציינה כי הגורמים למשבר כוללים לחצים מחזוריים ומבניים, תחרות גוברת על היצוא הגרמני, עלויות אנרגיה גבוהות וריבית גבוהה שמביאות לחוסר ודאות כלכלית.
ברבעון האחרון של 2024 חלה ירידה של 0.1% בתוצר לעומת הרבעון השלישי, דבר שהפתיע כלכלנים והעלה חששות בנוגע למומנטום השלילי בכלכלה. הבונדסבנק (הבנק הפדרלי של גרמניה) חזה כי שנת 2025 תביא לצמיחה מינורית של 0.1% בלבד, והזהיר שסכסוך סחר עם ארצות הברית עלול להוביל לעוד שנה של התכווצות.
גרמניה מתמודדת עם משבר משמעותי בענף הרכב, הנגרם בשל התחרות מול היצרנים הסיניים, כמו גם המעבר היקר לרכבים חשמליים, לצד עלויות אנרגיה גבוהות וביקוש צרכני חלש. הלשכה לסטטיסטיקה מסרה כי התפוקה בתעשייה התכווצה ב-3%, בעוד שההשקעות העסקיות ירדו ב-2.8%.
מאז פרוץ מגפת הקורונה, הכלכלה הגרמנית לא מציגה צמיחה משמעותית, והתפוקה התעשייתית נשארת ביותר מ-10% מתחת לשיא שלה. במקביל, שיעור האבטלה, שירד לשפל היסטורי, חוזר כעת לעלות.
