מנהיגי מדינות ה-G7, קבוצה הכוללת את ארצות הברית, קנדה, צרפת, גרמניה, איטליה, יפן ובריטניה, יפגשו השבוע. במרכז: המלחמה באיראן, שתציב את אחד המבחנים הדיפלומטיים המשמעותיים ביותר בהיסטוריה המודרנית.
הקבוצה נתונה תחת לחץ במהלך שתי כהונותיו של הנשיא דונלד טראמפ. אך ההחלטה של וושינגטון וירושלים לתקוף את איראן ב-28 בפברואר ולהפעיל גל נרחב של תקיפות ברחבי המזרח התיכון ובסיסים צבאיים בינלאומיים באזור, תבחן את הברית בנסיבות קיצוניות.
צרפת, אשר כיום נשיאת מדינות ה-G7, כינסה פגישת חירום כדי לטפל בנושא המזרח התיכון. שר האוצר רולאן לסקור אמר שהוא ועמיתיו, כמו גם נגידי הבנקים המרכזיים של מדינות ה-G7, ייפגשו בימים הקרובים.
גם הסכסוך בין ארה"ב לספרד יהיה נושא בוער. סירובה של מדריד לאפשר לצבא האמריקאי גישה לבסיסיה לצורך תקיפות נגד איראן, הוביל את טראמפ לאיים לנתק את כל הסחר עם ספרד.
ממשלת ספרד דחתה את הדברים והבהירה כי ארה"ב לא השתמשה בבסיסים בשטחה ולא תשתמש בהם לצורך פעולות צבאיות נגד טהרן. במדריד הדגישו כי ספרד שומרת על שליטה מלאה וריבונית במתקניה הצבאיים. מנהיגים אירופאים התאחדו סביב ראש ממשלת ספרד, פדרו סאנצ’ז, במטרה להגן על ריבונותה של אירופה. עם זאת, כל מדינות ה-G7 מנווטות את דרכן בסכסוך הבינלאומי.
עם שנת בחירות ממש מעבר לפינה, צרפת צועדת בקו מסוכן במיוחד. הנשיא עמנואל מקרון כינה את התקיפות בהובלת ארה"ב וישראל "מחוץ למסגרת המשפט הבינלאומי", תוך שהוא גם התחייב לחזק את הארסנל הגרעיני שלה כדי להגן על אירופה, ולשלוח נושאת מטוסים לים התיכון לצורך הרתעה.
אבל הסיכוי למחירי אנרגיה גבוהים באופן עקבי עלולים להשפיע על האינפלציה בבית, בתקופה רגישה לכלכלה, משפיע גם הוא על תגובתו של מקרון. שר האוצר רולאן לסקור, שיוביל את פגישת ה-G7, אמר כי "בסכסוך שיש לו השלכות עולמיות, חיוני כמובן שנתאם".
עם תמונה דיפלומטית כה מורכבת, השווקים עברו תקופה תנודתית, בראשם במגזר האנרגיה. מחירי הנפט זינקו בכ-35% בתוך ימים ספורים, העלייה השבועית החדה ביותר מאז החל המסחר בחוזים עתידיים על נפט בשנת 1983
מחיר הנפט האמריקאי מסוג (WTI) עלה ביום שישי ב-12.21%, תוספת של 9.89 דולרים וננעל ברמה של 90.90 דולר לחבית. במקביל, הנפט מסוג ברנט, המשמש מדד ייחוס עולמי, טיפס ב-8.52% לרמה של 92.69 דולר לחבית.
