"אם התחזיות יתממשו יהיה פיזיבילי לעשות הורדת ריבית אחת או שתיים במחצית השנייה של 2025". כך אמר היום נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בוועדת הכספים של הכנסת. לדברי הנגיד, נוכח השינוי במע"מ צפויים מדדים גבוהים יותר ואינפלציה גבוהה יותר בתחילת השנה, והתמתנות במחצית השנייה של השנה, שייתכן ותאפשר הורדת ריבית. עם זאת, הוא סייג כי "יש אי ודאות גדולה, נפעל לפי התפתחות הנתונים, אם נראה תרחיש טוב יותר, נוכל לפעול מוקדם יותר, אם נראה נתונים של אינפלציה שנתקעת נצטרך להיות שמרניים יותר".
הנגיד העריך כי תוספת הוצאות המלחמה ברוטו לשנים 23-25 נוכח המלחמה עומדת על כ-255 מיליארד שקל, ציין בחיוב את צעדי ההתכנסות בתקציב 2025 אך הדגיש כי גם בתרחיש בו המלחמה אינה מתארכת, ובמידה וכל ההמלצות ועדות נגל יאושרו "נצטרך בשנת 2026 עוד התאמות בתקציב, כדי לקבע יחס חוב תוצר שהוא על תוואי יורד".
פרופ' ירון ציין כי "ישראל נכנסה לאירוע של ה-7 באוקטובר באופן יחסי במצב טוב, צמחה יפה לאחר הקורונה עם שוק עבודה הדוק, אבטלה נמוכה, רואים גם את האחריות הפיסקלית של המדינה לאורך כמעט 20 שנה, הצלחנו להוריד את יחס החוב תוצר ל-60%, האינפלציה התמתנה, הייתה בדרך ליעד של 1%-3%".
על רקע פתיחת המלחמה, אמר הנגיד כי המאזן היציב של המשק הישראלי מספק חוסן כלכלי מסוים: "לישראל יש חוזקות, גם במלחמה היצוא גדול מהיבוא. רואים את הדינמיות של הכלכלה הישראלית כבר ברבעון הראשון ב-2024 שיעור צמיחה מעל 16%, ברבעון השני 0 וברבעון השלישי 4% ואנחנו צופים רבעון חזק ברבעון הרביעי".
הנגיד הציג את תחזית חטיבת המחקר בבנק ישראל לפיה: צמיחת התוצר תעמוד על 4.0% בשנת 2025 ו-4.5% בשנת 2026, האינפלציה תעמוד על 2.6% בשנת 2025 ועל 2.3% בשנת 2026, ושיעור התעסוקה יעמוד על 78.4% לשנת 2025 ו-78.7% לשנת 2026.
עוד הציג הנגיד כי שוק העבודה בישראל מאופיין בלחצי היצע, עם התמתנות בקצב עליית השכר הנומינלי, כאשר השכר הריאלי גבוה מרמתו ערב המלחמה, אך מוסיף לשהות מתחת למגמה ארוכת הטווח. הנגיד הציג את נתוני המלחמה: "אתם רואים מה קורה לשוק העבודה שמערכת החינוך סגורה, ורואים את הירידה העקבית באבטלה".
חלק מהעמידות של המשק יחס הנגיד לגביית המס "שהם מעל קו המגמה בתקופה הזו, היו הוצאות גדולות יותר במהלך השנה, וגם הגבייה הייתה גבוהה יותר. שוק העבודה הדוק, גם השכר עולה בצורה סבירה". כן הוצג כי בחודש דצמבר נצפתה עלייה גבוהה במאזן הנטו של הפעילות במרבית הענפים, למעט תחום המלונאות.
עוד הציג הנגיד כי בכלל הענפים שיעור החברות המדווחות על מגבלות ציוד וחומרי גלם עודנו גבוה לעומת טרום המלחמה אך ישנה ירידה, וכן כי ישנה ירידה בשיעור החברות המדווחות על מגבלת אשראי.
לעניין שוק הדיור ציין הנגיד כי "הציבור הבין שהולכים להיבנות פחות, ולאחר ירידה במחירי הדיור, המלחמה גרמה לפגיעה בענף הבנייה, ולאחר תחילת שנת 2024 החל קו מגמה חדש של עלייה במחירי הדיור, זה נובע ממגבלת הבנייה ובחלקה ממנגנונים של הקבלנים".
על התנהלות בנק ישראל בפתח המלחמה ציין: "לאחר ה-7.10 התלבטנו אם לפתוח את השוק, בחנו ויצאנו עם תוכנית שעד היום בנקים אחרים מסתכלים עליה, לא אמרנו שאנחנו מגנים על השער, אמרנו שאנחנו מוכרים 30 מיליארד דולר, שאנחנו שמים 15 מיליארד של עסקאות".
לביקורת מצד חברי הכנסת על אי פעילות מספקת של בנק ישראל בנושא ריביות הבנקים על יתרות הציבור, השיב הנגיד: "רווחים גבוהים של הבנקים היו בכל מערכות הבנקאות בעולם, יש להבין שהתמסורת באופן כללי של הריבית לפיקדונות בישראל, היא יחסית אפילו ברמה גבוהה, איפה יש חוסרים? אנחנו רואים הרבה כסף בעו"ש, אנחנו מנסים למצוא פתרונות שמה, חשוב לנו גם מתוך רצון להדגיש כלפי השותפים הבינ"ל, להימנע ככל הניתן מכניסה למנגנוני השוק. מנסים למצוא דרך, בהמון תחומים קידמנו דברים, בנושא המשכנתאות הרפורמה הורידה את המרווחים, במאגר הקמעונאי, מי שהיה לו רק חשבון אחד הפרמיה שלו ירדה, בתחום העו"ש אנחנו רוצים שינוי עם כמה שפחות התערבות במנגנוני השוק, שזה נראה מאוד לא טוב בראייה בינלאומית".
