הנשיא טראמפ שוב מטלטל את זירת הסחר העולמית, כשהפעם הוא מאיים על תעשיית הנחושת העולמית. טראמפ חתם על צו נשיאותי המורה למשרד המסחר לפתוח בחקירה מקיפה בנוגע לאפשרות הטלת מכסים חדשים על יבוא נחושת לארצות הברית. המהלך, שמצטרף לשורה של צעדים דומים מצד הממשל הנוכחי, נועד לבחון את ההצדקה להטלת מכסים ספציפיים על מגזרים שונים, אשר עלולים לשנות את שרשראות האספקה הגלובליות.
בטקס חתימה קצר בחדר הסגלגל, בנוכחות שר המסחר הווארד לוּטניק, הצהיר טראמפ כי לצו תהיה "השפעה גדולה". גורמים בכירים בממשל הסבירו את הצעד כהכרחי לביטחון הלאומי, בטענה כי מדיניות ההצפה וכושר הייצור העודף בשווקים העולמיים פגעו בתפוקת הנחושת המקומית בארצות הברית. לדבריהם, מצב זה יוצר תלות מסוכנת ביבוא של נחושת, חומר גלם חיוני למערכות נשק ומוצרים קריטיים אחרים.
בעוד ששיעור המכסים הפוטנציאלי עדיין לא נדון, ההכרזה כבר גרמה לתגובה חריפה בשווקים. מחירי הנחושת בחוזים עתידיים בניו יורק זינקו בכמעט 5%, העלייה היומית החדה ביותר מאז מאי בשנה שעברה. נחושת נחשבת לחומר גלם אסטרטגי עבור כלכלות מודרניות, בשל השימוש הנרחב שלה בייצור חוטי חשמל לתעשייה ולמשקי בית. אנליסטים רבים צופים עליות מחירים נוספות בעשור הקרוב, כאשר הביקוש צפוי לעלות על ההיצע. כמו במתכות אחרות, גם בתחום הנחושת סין מחזיקה בכוח עיבוד משמעותי – על פי נתוני הסקר הגיאולוגי של ארצות הברית, כ-44% מהנחושת המזוקקת בעולם יוצרה בסין בשנה האחרונה.
החקירה תתבצע במסגרת סעיף 232 לחוק הרחבת הסחר, המעניק לנשיא סמכויות נרחבות להטיל מגבלות סחר מטעמי ביטחון לאומי. טראמפ כבר משתמש בסמכות זו כדי להטיל מכסים של 25% על פלדה ואלומיניום, מכסים שאמורים להיכנס לתוקף במרץ. שר המסחר לוּטניק הצהיר כי החקירה תבחן גם מוצרים הכוללים נחושת, וכי הממשל שואף להחיות את תעשיית הנחושת המקומית. "בדומה לתעשיות הפלדה והאלומיניום שלנו, תעשיית הנחושת האמריקאית הדגולה שלנו נהרסה על ידי גורמים גלובליים שתוקפים את הייצור המקומי שלנו", אמר לוּטניק. "מכסים יכולים לסייע בבניית תעשיית הנחושת שלנו מחדש, במידת הצורך, ולחזק את ההגנה הלאומית שלנו".
פיטר נבארו, יועץ הסחר של טראמפ, התייחס באופן ספציפי לסין, ואמר כי היא "משתמשת זה זמן רב בעודף כושר ייצור ובהצפה כנשק כלכלי כדי להשתלט על שווקים גלובליים, ולחתור באופן שיטתי תחת מתחרים ולהוציא תעשיות יריבות מעסקים". על פי הסקר הגיאולוגי של ארצות הברית, צריכת הנחושת המזוקקת בארצות הברית בשנת 2024 עמדה על כ-1.6 מיליון טון. למרות שלארה"ב מכרות נחושת משמעותיים, המייצרים כ-850,000 טון נחושת ראשונית בשנה שעברה, היא עדיין נסמכת על יבוא ממדינות סחר מרכזיות כדי לענות על הביקוש. צ'ילה היא מקור היבוא הגדול ביותר, המהווה 38% מסך נפח היבוא, ואחריה קנדה ומקסיקו עם 28% ו-8% בהתאמה. מחקר של מורגן סטנלי מצביע על כך שיבוא נטו של נחושת מהווה 36% מהביקוש.
ההערות של טראמפ בחודש שעבר על כוונתו להטיל מכסים על נחושת הפתיעו את שוק הנחושת, שכן סחורת מפתח זו נמנעה מלהילכד במלחמת הסחר של הנשיא בכהונתו הראשונה. מחירי הייחוס בחוזים עתידיים בניו יורק עלו בכ-17% השנה על רקע ספקולציות כי כל מחסומי סחר יעלו את המחירים לצרכנים בארה"ב. ההודעה מוושינגטון הזינה נתק היסטורי משאר מדדי המחירים העולמיים, כאשר חוזי נחושת של Comex נסחרו בנקודת זמן מסוימת בפרמיה של כ-1,000 דולר לטון לעומת חוזים מקבילים הנסחרים בבורסת המתכות של לונדון.
בנוסף למכסי הנחושת, טראמפ הצהיר כי מכסים נוספים בשיעור של כ-25% צפויים להיות מוטלים על כלי רכב, עץ, מוליכים למחצה ותרופות, עם הכרזה אפשרית כבר ב-2 באפריל. מדינות בודדות נמצאות גם הן על הכוונת שלו, כאשר סין כבר מתמודדת עם מס חדש של 10% על יבוא, וטראמפ אמר ביום שני כי המכסים המתוכננים לפגוע בקנדה ובמקסיקו בשיעור של 25% במרץ "בזמן", גם כאשר גורם אמריקאי הזהיר כי לוח הזמנים הזה פחות ודאי.
המהלך הנרחב ביותר שלו, לעומת זאת, צפוי להיות מכסים הדדיים, כאשר ההמלצות צפויות באפריל. מסי יבוא אלה יתמקדו במדינות שיש להן מכסים משלהן על ארצות הברית, כאשר טראמפ שואף להתאים חסמי מכס ולא מכס. רוב הכלכלנים המרכזיים מזהירים שמסי יבוא עלולים להזין אינפלציה שכבר מטרידה אמריקאים, שהם לא יצליחו להכניס את ההכנסות שטראמפ חוזה, ושהם עלולים לצמצם או לנתב מחדש את נתיבי הסחר.
