משאל צרכנים חדש ומסקרן של אמון הציבור בכל הקשור להמלצות של משפיעניות ומשפיענים ברשת, מעלה נתונים מפתיעים על הרגלי הצריכה ברשתות החברתיות. על פי נתוני Humanz שמנתחת פעילות משפיענים בישראל, הענף גלגל לא פחות מכ-300 מיליון שקל בשנת 2024 וגידול של 30% לעומת 2023.
תופעת השיווק והפרסום באמצעות משפיענים הפכה לפופולארית בשנים האחרונות, עם שמות רבים של ידוענים שמשתמשים בכוח הרשתות החברתיות במכירת מוצרים ושיווקם חברות רבות מעבירות יותר ויותר תקציבים לערוצי השיווק דרך משפיעני הרשת, ומספר הולך וגובר של צרכנים נחשפים מדי יום ברשתות החברתיות לתוכן פרסומי שנוצר על ידי משפיעני רשת.
שיטת השיווק מתבססת על מינוף של מידת האמון ותחושת הקרבה והקשר האישי בין המשפיענים לעוקבים שלהם. תחושת הקשר האישי מייצרת אצלנו תחושה שאנחנו קונים בעקבות המלצה של חבר או חברה, ולא בעקבות פרסומת לכל דבר, וזו אחת הבעיות הצרכניות המרכזיות בתחום של שיווק באמצעות משפיענים, כך לפי עמותת אמון הציבור.
למרות תחושת העומס ברשתות החברתיות וגידול במספר המשפיענים והמשפיעניות שמסביבנו, בשאלון של אמון הציבור, שנערך בקרב 700 צרכנים וצרכניות, עלו כמה נתונים שאולי יפתיעו רבים. על פי תוצאות המשאל: רק 12% ממשתתפי השאלון טענו כי הם סומכים או סומכים מאוד על המלצות של משפיעני רשת.
לדברי אמון הציבור, נתון זה מתכתב עם מחקר שנערך לאחרונה על ידי חברת Intelligence Natural בו נמצא כי רק 8% מבני דור ה-Z העידו שהמלצות של משפיענים מהוות מקור לידע לפני רכישה. מאידך, מסייגים ובצדק באמון הציבור, כי צעירים נוטים הרבה יותר לרכוש דרך המלצות משפיענים מאשר צרכנים וצרכניות בגילאים מבוגרים יותר.
עוד עלה במשאל כי 72% ממשתתפי השאלון טענו שהם לא קונים בכלל בעקבות המלצות של משפיענים ו-64% טענו כי הם מרגישים שהמפרסמים והמשפיענים אינם מסמנים באופן ברור מספיק האם שיתופי הפעולה שלהם ממומנים או לא.
איך מתמודדים עם תוכן ממומן או שיווקי? באמון הציבור מעלים כמה טיפים לצרכנים וצרכניות: מומלץ לצאת מנוקדת הנחה שרוב התוכן שאנו נחשפים אליו הוא תוכן ממומן ושיווקי גם אם הוא לא מסומן ככזה, לא לוותר על סקר שוק גם אם קיבלנו "קוד קופון", לשים לב אם המוצר המפורסם מתאים לאורח החיים של המשפיענים: למשל אם צעירה ורווקה מקדמת מוצרי ילדים או מוצרים נגד קמטים וכדומה.
עו"ד בת חן משינסקי אבן מאמון הציבור מסרה לאחר תוצאות המשאל כי "מבחינה משפטית החל בשנים האחרונות תהליך של פיתוח וניסיון להסדרת התחום של שיווק באמצעות משפיענים באמצעות הגשת תובענות ייצוגיות. בית המשפט, אישר שורה של הסדרים אשר התבססו על הנחיות הרשות להגנת הצרכן ועל הנהוג במדינות אחרות וקבעו קווים מנחים בהם על העסקים לעמוד על מנת שלא לפעול בדרך של הטעיה בפרסום. אולם, בית המשפט הדגיש מספר פעמים כי עבודת ההסדרה היא של המחוקק ולא ניתן להחליפו באמצעות פניה לערכאות משפטיות".
עוד הוסיפה: "עם זאת, לאורך התפתחות הפסיקה בהחלט ניתן לראות כי במקרים בהם נטען להטעיה תוך שיווק באמצעות משפיענים, האחריות לנהוג בהתאם לחוק ולהנחיות מוטלת על העסק או המפרסם ומי שחורג מכך ישלם".
