בצל מדיניות המכסים המחודשת של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, עולם הקמעונאות האמריקאי נכנס לתקופה מתוחה של מיקוחים ומאבקים שקטים מאחורי הקלעים. ענקיות השוק כמו Walmart ו-Target מוצאות עצמן ניצבות מול ספקים שמבקשים להעלות מחירים בעקבות עלויות ייצור שזינקו – אך החשש מאובדן נתח שוק מונע מהקמעונאיות לאשר את העלאות המחיר בנקל.
במרכז הוויכוח עומדים פריטים יומיומיים כמו תבניות אפייה, תיקים ממוחזרים וצעצועים. העלאות מכס של עד 25% על חומרי גלם, ובמיוחד על אלומיניום וייבוא מסין, גרמו ליצרנים קטנים ובינוניים כמו Nordic Ware ולמותגים מתמחים כ-Bogg Bag, לחפש דרכים להישאר תחרותיים – לעתים תוך ספיגת הפסדים או מעבר לייצור במדינות חלופיות כמו וייטנאם או סרי לנקה.
המערכת הקשיחה של חוזים מסחריים בקמעונאות גורמת לכך שכל שינוי במחיר דורש הליך ממושך, אשר כולל התראות מוקדמות, ניתוחי עלויות ודיונים ארוכים – דבר שמעכב את יישום השינויים. ספקים מתארים תהליך מתיש שבו נדחים ניסיונות לייקר את הסחורה, כאשר הקמעונאים טוענים שהצרכנים האמריקאים לא מסוגלים לעמוד בעליות מחיר נוספות.
למשל, יצרנית צעצועי Bratz, MGA Entertainment, מציינת כי אינה יכולה להעביר את מלוא עלות המכסים לצרכן, ולכן נאלצת לחלוק את העול עם הקמעונאים – גם במחיר של רווחיות מצומצמת. באותו זמן, מוצרים בעלי תחליפים רבים עלולים להיעלם ממדפי החנויות, כאשר מותגים מתחרים מנצלים את המצב להציע מוצרים במחירים נמוכים יותר.
המאבק הזה חושף תופעה הולכת ומתרחבת בשוק – "loss leading", כלומר ספיגת הפסדים זמנית מצד הספקים כדי לשמור על מקום על המדף. מדובר באסטרטגיה שמרמזת על לחצים גוברים לאורך שרשרת האספקה.
למרות השקט הציבורי שמלווה את המאבקים הללו, ההשלכות עלולות להיות דרמטיות לצרכן – החל מחוסרים על מדפים, דרך שינויים בהרכב מוצרים ועד לעליות מחירים מדורגות שיזחלו אל עגלת הקניות בהדרגה.




