רפי גוזלן, כלכלן ראשי, IBI בית השקעות, בסקירת מאקרו בעקבות הירידות החדות בבורסה אתמול (ראשון) שטלטלו את השוק. לדבריו, התגובה החריפה בשווקים בתחילת השבוע המחישה לדבריו כי החזרה של "ההפיכה המשפטית", כלשונו, לא נלקחה בחשבון והיא תפסה את השווקים בהפתעה גמורה. אולם, מוסיף גוזלן, למרות התגובה החריפה אתמול בשוק המקומי, האינדיקטורים השונים לבחינת פרמיית הסיכון נעים ברובם מעט מעל לרף התחתון בו נסחרו בשנה האחרונה, כך שללא מפנה במדיניות הממשלה, העלייה בפרמיית הסיכון של המשק תימשך. כמו כן, עליית המדרגה בפרמיית הסיכון כאשר ברקע סביבת האינפלציה גבוהה מהיעד מחזקת את עמדת ההמתנה בה נמצא בנק ישראל ודוחה את מועד הפחתת הריבית.
ובהרחבה: אם בחודשים האחרונים, על רקע הירידה בפרמיית הסיכון, השוק המקומי חזר להיות מושפע יותר מההתפתחויות הכלכליות בארץ ובחו"ל, הרי שבשבוע האחרון, על רקע קריסת הפסקת האש והחזרה של הרפורמה המשפטית, התגברה מחדש ההשפעה של הגורם הפוליטי-ביטחוני שהובילה לעלייה מהירה בפרמיית הסיכון של המשק.
לדברי הכלכלן הראשי של IBI בית השקעות, ניראה כי המשבר מול החמאס בסיום השלב הראשון של עיסקה הפסקת האש עוד נתפס כחלק מהמו"מ, אך החזרה למלחמה וקריסת הפסקת האש הובילה בשלב הראשון לבלימת הירידה בפרמיית הסיכון. לעומת זאת, התגובה החריפה בשווקים בתחילת השבוע המחישה כי החזרה של ההפיכה המשפטית לא נלקחה בחשבון, והיא תפסה את השווקים בהפתעה גמורה. זאת למרות שהממשלה הגבירה בחודשים האחרונים את ניסיונות החקיקה והצהירה על כוונותיה להביא לפיטורי היועצת המשפטית לממשלה. תגובת השווקים שהחריפה בתחילת השבוע שיקפה עליית מדרגה רוחבית בפרמיית הסיכון של המשק הישראלי וכללה פיחות מהיר בשער החליפין של השקל, עליית תשואות בשוק איגרות החוב וירידות חדות בשוק המניות.
בחינת האינדיקציות השונות לפרמיית הסיכון של המשק הישראלי מעלה כי החל מהרבעון האחרון של 2024 ירדו רובם לסביבת הרף התחתון של הטווחים בהם נסחרו בשנה-שנתיים האחרונות, ואילו במהלך השבוע האחרון עלו במידת מה. המרווח על איגרות החוב הדולריות של ממשלת ישראל עלה בימים האחרונים, אך הוא עדיין קרוב לרף התחתון של הטווח בו נסחר בשנה האחרונה. התפתחות מרווח זה סיפקה הסבר יעיל לביצועי השוק המקומי בחודשים האחרונים, כך שמתחילת הרבעון האחרון של 2024 הירידה החדה בפרמיית הסיכון הובילה לביצוע עודף משמועתי של שוק המניות המקומי ביחס לשוק האמריקאי. עם זאת, הירידות בימים האחרונים היוו תיקון חלקי בלבד לביצוע העודף המשמעותי שנרשם מהרבעון האחרון של 2024, וככל שהממשלה תמשיך במדיניות הנוכחית בנוגע להפיכה המשפטית, העלייה בפרמיית הסיכון תימשך ותוביל להמשך ביצוע חסר של השוק המקומי.
מבחינת שער החליפין של השקל, לאורך מרבית 2024 ועד לתחילת הרבעון האחרון של שנה זו, עיקר ההשפעה על שער החליפין של השקל הגיעה מההשפעות הגיאו-פוליטיות על פרמיית הסיכון של ישראל. לעומת זאת, לאחר שנרשמה ירידה מהירה בפרמיית הסיכון בעקבות ההצלחות המבצעיות בגבול הצפון וההכרזה על הפסקת האש, השקל חזרה להיות מושפע יותר מההתפתחויות בשוק המניות האמריקאי. לפיכך, בהשוואה לפרמיית הסיכון בנגזרת מהאג"ח הדולרית של ממשלת ישראל, הפיחות היה משמעותי יותר, אך המניע לכך בתקופה האחרונה כלל את הסנטימנט השלילי בשוק המניות האמריקאי שמשפיע על השקל באמצעות מנגנון הגידור של המשקיעים המוסדיים המקומיים, וכמובן שחלק מהתפתחות זו נבע כאמור גם מבלימת הירידה בפרמיית הסיכון של המשק על רקע המשבר במו"מ מול החמאס ובמים האחרונים מחזרת ההפיכה המשפטית. כפי שהערכנו בסקירה הקודמת, ניראה כי השקל ימשיך באופן כללי לנוע בטווחים שאיפיינו אותו בשנה האחרונה (בטווח של 3.60-3.80 שקל לדולר), והתמהיל הנוכחי, הכולל עלייה בפרמיית הסיכון של המשק על רקע ההרעה במישור הפוליטי-ביטחוני והסנטימנט השלילי בשוק המניות אמריקאי תומך בהמשך פיחות בתקופה הקרובה.
בזק עם מטרות שאפתניות: "הסיפור הגדול הוא 2026 שם הן יעמדו למבחן"
ומה לגבי הריבית? מבחינת מדיניות הריבית, עליית המדרגה בפרמיית הסיכון צפויה לחזק את עמדת ההמתנה בה נמצא בנק ישראל. ראשית, סביבת האינפלציה גבוהה מהיעד ונתוני התעסוקה האחרונים המשיכו לבציע על שוק העבודה ההדוק. בנוסף, העלייה בפרמיית הסיכון, הן על רקע הפיחות המהיר בשקל והן על רקע אי הודאות בנוגע למגבלות ההיצע, מעלים מחדש את המשקל של היציבות הפיננסית בקביעת המדיניות המוניטארית, ומגבירים את אי הודאות בנוגע לחזרת האינפלציה אל היעד, ולכן תומכים בעמדת ההמתנה מצד בנק ישראל ומרחיקים את מועד הפחתת הריבית.
העלייה בפרמיית הסיכון לוותה כאמור בעליית תשואות מהירה בשוק איגרות החוב, אך המרווח של העקום השיקלי מול העקום האמריקאי הפך לחיובי מתון בלבד (20-30 נ"ב לאורך העקום), כאשר התמחור בשוק המקומי עדיין מגלם כ-2-3 הפחתות ריבית בשנה הקרובה תוך ציפיה לירידת מדרגה באינפלציה לעבר אמצע היעד. להערכתנו תמחור זה אופטימי מדיי ולכן תומך בעמדה יותר דפנסיבית מבחינת מח"מ תיק האג"ח ובמשקל עודף לאפיק הצמוד ביחס לשיקלי.
