בחינה של נתוני מרץ 2025 מצביעה על דפוסים ברורים של האטה כלכלית בישראל, כפי שמשתקפים בנתוני סחר החוץ. הלמ"ס מפרסמת כי היצוא הסתכם ב-19.9 מיליארד שקל, והיבוא ב-30.4 מיליארד שקל — גירעון סחר משמעותי של 10.5 מיליארד שקל.
הרבעון הראשון של השנה, ינואר עד מרץ, ממחיש את התמונה הרחבה: בעוד שב-2024 עמד היצוא על 53.1 מיליארד שקל, השנה הוא ירד קלות ל-52.8 מיליארד. היבוא דווקא עלה מ-81.2 ל-82.2 מיליארד. תחום התעשייה, שתורם כ-93% מהיצוא, רשם ירידה של 7.3% בחישוב שנתי. הירידה נובעת ברובה מירידה חדה בתחומי טכנולוגיה מעורבת עילית וטכנולוגיה מעורבת מסורתית — בעיקר בייצוא כימיקלים ומוצרי גומי ופלסטיק, שצנחו ב-15.4% ו-7.5% בהתאמה.
לעומת זאת, יצוא טכנולוגיה מסורתית עלה בשיעור מרשים של 11.9% — עלייה רצופה זה שני רבעונים. נתון זה עשוי להעיד על שינוי מגמה בצרכי השוק העולמי או בשינוי פוקוס של התעשייה הישראלית.
תחום יהלומים ממשיך בנסיגתו — 2.3 מיליארד שקל בלבד ברבעון הראשון של 2025 לעומת 3 מיליארד אשתקד. ירידה זו מהווה חלק ממגמה מתמשכת של הסטת מסחר היהלומים למסלולים חלופיים או ירידה בביקוש עולמי.
בצד היבוא, ירידה של 10% ביבוא מוצרי השקעה מהווה תמרור אזהרה מהדהד על בריאותה העתידית של הכלכלה. בולטת במיוחד הירידה של כמעט 50% ביבוא רכבים לשימוש עסקי — אינדיקציה להקפאת השקעות והאטה בפעילות עסקית. מנגד, נרשמה עלייה של 13.3% ביבוא מוצרים לצריכה שוטפת כמו מזון, תרופות, הלבשה והנעלה, שמעידה על המשך יציבות בביקושים הפנימיים. אך לא ניתן להתעלם מהירידה של 19.4% ביבוא מוצרים בני קיימא — דבר שמעיד על שחיקת יכולת ההוצאה של משקי הבית.
ירידה שנתית מקבילה גם ביצוא וגם ביבוא סחורות מצביעה על האטה רוחבית בפעילות המשק, והפער ההולך וגדל בין יצוא ליבוא מגדיל את הגירעון המסחרי של ישראל.
