היום השני למסחר בבורסה במבצע עם כלביא, שנפתח בחמישי בלילה, עם תחזיות אופטימיות לעליות לאחר שאתמול (ראשון) המסחר ננעל בעליות בכלל המדדים. בסקירה השבועית של פסגות בית השקעות אומרים היום כי העליות אתמול בשוקי המניות בת"א תפסו אולי חלק מהמשקיעים והעיתונאים בהפתעה גמורה אבל עליות אלו הן בבואה לקונצנזוס המוחלט לגבי תוצאות המלחמה עם איראן. בינתיים לפחות.
בפסגות אומרים כי אחרי שלושה ימים של מלחמה באיראן אנו מבינים כי ההסתברות לתרחיש של שיתוק ארוך טווח של הפעילות הכלכלית בישראל היא נמוכה ולכן השווקים הגיבו בחיוב. יתרה מכך, ההערכות הן שמצבה הגיאו-פוליטי של ישראל השתפר באופן משמעותי בעקבות התקיפה באיראן. לכן, בהסתכלות קדימה גם פרמיית הסיכון שבשוק הישראלי, הן במניות והן באג"ח, צריכה להיות נמוכה יותר. שינוי זה עשוי גם להשפיע במועד מסוים לחיוב על דירוג האשראי של ישראל ולמשוך יותר משקיעים זרים.
למרות כל זאת, מוסיפים בבית ההשקעות, חשוב לציין שלוש נקודות פחות אופטימיות: ראשית, העלות של המלחמה מול איראן היא גבוהה, גם בצד ההתקפי וגם בצד ההגנתי. לכן, ככל שזו תימשך זמן ארוך יותר כך גם החריגה מהגירעון תהיה גדולה יותר והסיכויים להתאמות תקציביות נוספות ב-2026 יגדלו. שנית, ככל שמלחמה תמשך זמן ארוך יותר כך גם ההשפעות האינפלציוניות שלה יהיו גבוהות יותר, בעיקר בשל המגבלות בצד ההיצע. שלישית והכי חשוב, שלושת הימים האחרונים הם לא בהכרח שלושת הימים הבאים. לכן, גם אם נראה שידה של ישראל, נמצאת כרגע על העליונה, יש לזכור שדברים יכולים להסתבך. ככל שמטרות המלחמה לא יושגו או שזו תימשך זמן רב מדי (מה שנראה כתרחיש פחות סביר כרגע), העלויות גם לטווח הארוך יהיו גבוהות יותר.
בכל הקשור למחירי הנפט והשפעת המלחמה מול איראן, אומרים בפסגות כי אחרי ירידות מתמשכות במחיר הנפט מתחילת השנה, מחירי הנפט זינקו מתחילת החודש ב-18.3% ונכון לכתיבת שורות אלו נפט ברנט נסחר סביב 74 דולר לחבית. בניגוד למצב מתחילת השנה, העליה במתיחות מול איראן הפכה את שוק הנפט להדוק יותר ולכזה המתמחר כנראה חלק לא מועט מהסיכונים הנובעים מהתרחיש הנוכחי. לכן, אלא אם תתרחש הסלמה משמעותית שתגרום לזינוק חד נוסף במחירי הנפט, ההשלכות המאקרו-כלכליות על האינפלציה והצמיחה העולמית צפויות להיות מוגבלות.
מהצד הישראלי, הסלמה כזו יכולה להיות תקיפות נוספות על מתקני נפט וגז איראניים. תקיפות כאלו יכולות להקפיץ את מחיר הנפט לטווח של כ-80 עד 100 דולר לחבית, מה שיכול להוסיף כ-0.5% עד 1.0% לאינפלציה במדינות המפותחות עד סוף השנה, במידה והמחיר נשאר שם. עם זאת, בפסגות מעריכים שעלייה חדה כזו תגרום למדינות אופ"ק ובעיקר לסעודיה לנצל את כושר הייצור העודף שלהן ולתפוס מחדש נתח שוק בקצב מהיר יותר על ידי הגדלה של התפוקה. מהלך כזה יצמצם מן הסתם את משך ועוצמת ההלם האינפלציוני והוא יקבל תמיכה, אם לא רוח גבית באופן אקטיבי של ארה"ב. עוד מציינים בפסגות כי ההסתברות לתרחיש שבו איראן תוקפת מתקני נפט של מדינות אחרות במפרץ, כפי שעשתה ב-2019, נראה לבית ההשקעות נמוך כיום וזאת על רקע העובדה שכל מדינות המפרץ פרסמו בבוקר שאחרי התקיפות של ישראל הצהרות המגנות בתוקף את התקיפות וסעודיה אף תיארה את איראן כ-"מדינה אחות".
מהצד שני, מוסיפים בפסגות, החשש העיקרי מהתגובה האיראנית לשוק האנרגיה העולמי הוא כמובן האפשרות שאיראן תנסה לחסום את מיצר הורמוז. כ-25% מהיצע הנפט העולמי המובל בים וכ-20% מהובלת ה-LNG העולמית עוברים דרך מיצר זה. קשה לומר כיצד תשפיע סגירה של המיצר על שוק הנפט שכן תרחיש כזה מעולם לא התממש אבל אין ספק שעצם האיום מחזיק את פרמיית הסיכון במחירי הנפט ברמה גבוהה. יחד עם זאת, האיום של איראן אינו חדש ועם השנים הוא הולך ומאבד יותר ויותר קרדביליות. איראן לא מעוניינת בעימות ישיר מול ארה"ב ולכן סביר להניח שככל שאיראן תייצר קשיים לכלי שיט במיצרים, ארה"ב תשלח לשם כלי שיט משלה כדי לשלוט באזור.
לכן, כדאי אולי לקשור את האיום הזה גם לכך שארה״ב ואיראן חידשו לפני התקיפה של ישראל את המשא ומתן על הסכם גרעין חדש, והיו אמורות לקיים סבב שישי של שיחות בעומאן ביום ראשון. נראה שארה״ב עדיין מוכנה להמשיך במעורבות בנושא, בטח כעת כשהקלפים שלה טובים בהרבה. מהצד האיראני אין סיבה, על פניו, לשיחות שכן כל המטרה שלהן הייתה למנוע מתקפה. עם זאת, ייתכן שאיראן תחליט בשלב מסוים לחזור לשולחן כדי לקבל מארה"ב ערבויות לכך שטהרן לא תהפוך לביירות ושישראל לא תוכל לתקוף אותה בשנים הבאות. לכן, בהחלט ייתכן שמאחורי הקלעים השיחות בין ארה"ב לאיראן קושרות בין האיום על סגירת המיצרים להסכם גרעין מחודש והמעורבות הצבאית של ארה"ב באזור.
בנק דיסקונט: אלו ההשלכות של המלחמה מול איראן על הכלכלה המקומית
בשורה התחתונה, מסכמים בפסגות בית השקעות, כמו שקורה בדרך כלל, נראה שהעליה במחיר הנפט מגלמת בתוכה כבר חלק משמעותי מהסיכונים הקיימים. אלא אם תתרחש הסלמה לתרחיש קיצוני יותר כמו סגירת המיצרים ו/או תקיפה של איראן על מדינות אחרות באזור, העלייה העיקרית כנראה כבר מאחורינו.
