בתי הזיקוק העצמאיים בסין, המכונים "טי-פוטס", החלו לרכוש בהיקף נרחב נפט כבד איראני, במטרה לפצות על הירידה החדה באספקת הנפט מוונצואלה, כך לפי סוכנות הידיעות רויטרס.
לפי הדיווח, הירידה במשלוחים מוונצואלה החלה כבר באמצע דצמבר, לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ הטיל חסימה ימית על מכליות נפט שהיו תחת סנקציות אמריקאיות. המהלך היה חלק מקמפיין אמריקאי נגד נשיא ונצואלה ניקולס מדורו, שהגיע לשיאו בתחילת ינואר, אז הודיעה וושינגטון כי השתלטה בפועל על ניהול מכירות הנפט וההכנסות של המדינה.
על רקע השיבושים, בתי הזיקוק הסיניים שואבים כעת נפט איראני המאוחסן במכלי אחסון ייעודיים בסין ועל גבי אניות, ובכך משלימים את הפער שנוצר באספקה. המקורות ציינו כי הנפט האיראני ובעיקר זני Iranian Heavy ו-Pars נמכר בהנחות עמוקות והפך לחלופה המשתלמת ביותר עבור היבואנים.
ה"טי-פוטס", המרוכזים בעיקר במחוז שאנדונג שבמזרח סין, העדיפו לרכוש נפט הנתון לסנקציות בשל מחירו הנמוך, על פני נפט ונצואלי המשווק כעת על ידי ענקיות הסחר Vitol ו-Trafigura, או נפט כבד מקנדה. לפי מקורות בשוק, ההנחה על נפט איראני עומדת על כ-12 דולר לחבית מתחת למחיר Brent – נמוך אף מהנחות על נפט רוסי מסוג Urals, הנסחר בהנחה של 11-12 דולר לחבית.
לעומת זאת, נפט ונצואלי המוצע כיום על ידי Vitol מגיע בהנחה מתונה יותר של כ-5 דולר לחבית בלבד – פער משמעותי לעומת ההנחות העמוקות של כ-15 דולר שהיו נהוגות בעבר. בשל כך, ההערכה היא שבתי הזיקוק הסיניים לא ימהרו לשוב לרכוש נפט מוונצואלה בטווח הקצר.
נתוני חברת המעקב Kpler מצביעים על ירידה חדה בהיקף הנפט הוונצואלי המיועד לסין: האחסון הצף של נפט ממקור ונצואלי באסיה ירד ל-8.26 מיליון חביות בסוף ינואר, כמחצית מהיקפו בתחילת 2026. בשנת 2025 עמד היבוא הסיני מוונצואלה על כ-394 אלף חביות ביום, כ-4% בלבד מסך יבוא הנפט הימי של סין.
במקביל, וושינגטון הסמיכה את Vitol ו-Trafigura לשווק עד 50 מיליון חביות של נפט ונצואלי, אך חברת PetroChina הממשלתית הקפיאה את רכישותיה עד להתבהרות תנאי העסקאות והשליטה האמריקאית.
ההתפתחויות מדגישות שוב את הגמישות של סין ושל מדינות נוספות כמו הודו, בהתאמת מקורות האנרגיה שלהן למציאות של סנקציות אמריקאיות, וממחישות כיצד נפט איראני, על אף הסנקציות, ממשיך למלא תפקיד מרכזי בשוק העולמי בזכות תמחור אטרקטיבי וחלופות מוגבלות.
