סוחרי גופרית יבשה שבסיסם באסיה ממהרים להחליף אספקה שנתקעה במזרח התיכון, כאשר סגירת מצרי הורמוז מאיימת על הגישה לכימיקל המשמש לדשנים ולעיבוד ניקל. כך דווח היום (שלישי) בבלומברג.
כלי שיט הנושאים את החומר נותרו תקועים במפרץ הפרסי, מפני שאיראן סגרה את הנתיב הקריטי לאחר התקיפות של ישראל וארה"ב, כך לפי שלושה סוחרים בסין ובסינגפור. הסוחרים מחפשים אספקה חלופית כדי לענות על הביקוש, אך הזמינות באזורים אחרים כמו קנדה מוגבלת.
הסוחרים הוסיפו כי הם מקבלים שיחות מלקוחות בסין ובאינדונזיה, ששאלו לגבי מטענים שכבר ממתינים לחצות את נתיב המים המרכזי, ולגבי תוכניות אספקה עתידיות.
המתחים במגזר, שבדרך כלל מתעלמים ממנו, מדגישים את זעזועי ההיצע המהדהדים בכל קצוות שוקי הסחורות, בעוד ארה"ב שולחת איתותים מעורבים לגבי משך הזמן שיימשכו פעולותיה הצבאיות, וטהרן ממשיכה לתקוף את המדינות השכנות.
עם מחירי הגופרית שכבר נמצאים בשיאים עקב ביקוש גובר, כל שיבוש ממושך באספקה עלול להעלות עוד יותר את העלויות.
כמחצית מהסחר הימי העולמי של גופרית – כ-20 מיליון טון בשנה – מגיע מהמפרץ וחייב לעבור דרך מצר הורמוז כדי להגיע לשווקים העולמיים. ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות, קטאר, כווית ואיראן הן בין היצואניות העיקריות.
ספקים מהמזרח התיכון מהווים יותר ממחצית מיבוא הגופרית של סין, כך לפי חברת הייעוץ SMM Information & Technology Co. עם תחילת עונת השתילה האביבית, הביקוש לגופרית נותר יציב, שכן מפעלי דשני פוספט פועלים במרץ ומגבירים את חידוש המלאי.
אם השיבושים במצר יימשכו, המלאי עלול להתדלדל במהירות במהלך עונת השיא של מרץ-אפריל בסין. בעוד שהמדינה יכולה לחפש אספקה במקומות אחרים, זמני משלוח ארוכים יותר, עלויות הובלה גבוהות יותר ואילוצים חוזיים יאטו את התהליך.
באינדונזיה, גופרית כבר היוותה יותר מ-40% מעלויות הייצור של משקעי הידרוקסיד מעורבים או MHP נכון לינואר, ועליות מחירים נוספות ילחצו על הרווחיות עבור יצרני ניקל.
