בשנת 2024 נבלמה העלייה בתעסוקת גברים חרדים, ושיעורם ירד ל-54% בתשעת החודשים הראשונים, לעומת 55.5% ב-2023, כך לפי דו"ח שפורסם אתמול ע"י המכון הישראלי לדמוקרטיה. זאת לאחר עלייה מחודשת בשנים 2022–2023, שהגיעה בעקבות תקופת קיפאון בשנים 2016–2021. בעשור האחרון (2014–2024) שיעור הגידול במספר הגברים העובדים (69%) נותר נמוך משיעור הגידול בלומדים בישיבות ובכוללים (83%). מספר הגברים העובדים עלה מ-62,930 בשנת 2014 ל-106,200 ב-2024.
בקרב נשים חרדיות, שיעורי התעסוקה התייצבו על 80% בתשעת החודשים הראשונים של 2024, מעט מתחת לשיא של 81% ב-2023. מאז 2015, עלו שיעורי התעסוקה מ-71%, עם פער קטן של פחות מ-3% לעומת נשים יהודיות לא-חרדיות.
בחברה החרדית ניכרת עלייה ברמת החיים בעשורים האחרונים, אך הפערים בינה לבין החברה היהודית הלא-חרדית גדלים ברוב התחומים. נתונים עדכניים מצביעים על כך שרמת ההכנסה של עובדים חרדים ירדה ל-55% בלבד מזו של עובדים יהודים לא-חרדים בשנת 2022, לעומת 76% בשנת 2003. תשלומי החובה של משקי בית חרדים מהווים רק 33% מאלה של משקי בית יהודים לא-חרדים, עם ירידה נוספת שנרשמה בשנת 2022. לפי ד"ר גלעד מלאך וד"ר לי כהנר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, החברה החרדית מתאימה את עצמה באופן מוגבל לאילוצים כלכליים וחברתיים, אך אינה מתקרבת לדפוסי החיים של הציבור היהודי הכללי.
נתוני 2024 מדגישים עלייה משמעותית במספר בחורי הישיבות, שצמחו ב-8.5% תוך שנה – כפול משיעור הגידול הטבעי של החברה החרדית. במקביל, שיעור הגיוס לצבא ירד ב-36% בתוך עשור, בעוד מספר האברכים ובחורי הישיבות עלה ב-83%. בתחום התעסוקה, שיעור הגברים החרדים המועסקים נותר על 54%, ירידה לעומת 55.5% בשנת 2023. בקרב הנשים החרדיות, שיעור התעסוקה יציב ועומד על 80%, אך עדיין נמוך מ-83% בקרב נשים יהודיות לא-חרדיות.
הפערים הכלכליים בין החברה החרדית לשאר החברה הישראלית הולכים ומתרחבים. בשנת 2022, שכרם של גברים חרדים עמד על 49% בלבד משכרם של גברים יהודים לא-חרדים, בעוד נשים חרדיות השתכרו 67% מהשכר של נשים לא-חרדיות. תחולת העוני בקרב משפחות חרדיות גבוהה ועומדת על 34%, לעומת 14% בקרב הציבור היהודי הכללי. ההכנסה הממוצעת למשק בית חרדי עומדת על 14,816 ש"ח בחודש – 67% בלבד מההכנסה של משקי בית יהודים לא-חרדיים. עם זאת, ההוצאות הממוצעות נמוכות יותר ב-16%, בין היתר בשל מספר נפשות גדול יותר במשקי הבית החרדים.
במערכת החינוך החרדית נרשמה צמיחה משמעותית, וכיום 20% מכלל התלמידים בישראל הם חרדים. עם זאת, רק 16% מהם זכאים לתעודת בגרות, לעומת 85% במערכת החינוך הממלכתית והממלכתית-דתית. בתחום ההשכלה הגבוהה, שיעור הסטודנטים החרדים עומד על 5% בלבד מכלל הסטודנטים בישראל. רובם לומדים במכללות ולא באוניברסיטאות, ומעדיפים תחומים שאינם טכנולוגיים.
פערים משמעותיים קיימים גם בתחום התעסוקה. גברים חרדים מועסקים בעיקר במשרות הוראה, ורק 3.5% מהם עובדים בהייטק, לעומת 20% בקרב גברים יהודים לא-חרדים. בקרב נשים חרדיות, 40% עובדות בחינוך, לעומת 16% בלבד בקרב נשים יהודיות אחרות. לפי הדו"ח, הסיבות לפערים אלו נעוצות בהיעדר הכשרה מקצועית מספקת לגברים חרדים ובנטייתן של הנשים החרדיות לעבוד במשרות חלקיות כדי להקדיש זמן למשפחתן.
לסיכום, הדו"ח מתריע כי על אף העלייה ברמת ההשכלה והתעסוקה בשנים האחרונות, החברה החרדית שומרת על אורח חיים ייחודי, והפערים בתחומי ההשכלה, התעסוקה וההכנסה בינה לבין החברה היהודית הכללית נותרו משמעותיים.
