הכלכלנים מנתחים: עד כמה כלכלת ישראל חשופה לזעזועים בעולם?

מלחמת הסחר העולמית נותנת את אותותיה גם בישראל, והבורסה נצבעה באדום במהלך יום המסחר לאחר ירידות השערים החדות בוול סטריט. בתוך כך, החלטת ממשל טראמפ להטיל מכסים בשיעור של 17% על מרבית היצוא מישראל לארה"ב מעוררת דאגה עמוקה בקרב התעשיינים המקומיים. ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, פנה במכתב דחוף לראש הממשלה ושרים נוספים בקריאה לפעול לביטול או צמצום המכסים לפני שהנזק יהיה בלתי הפיך.

מה המשמעות של החלטת טראמפ לגבי ישראל? החטיבה הפיננסית של בנק הפועלים ניתחה היום את מלחמת הסחר העולמית בכל הקשור לישראל. בבנק אומרים היום כי הסיכון לתרחיש של מיתון עולמי עלה באופן משמעותי בשבוע האחרון, זאת גם אם הממשל האמריקני ירכך באופן משמעותי את מדיניות המכסים. המשק הישראלי פוגש את המצב הזה בתנאי פתיחה פחות טובים, ויכולת מוגבלת של הממשלה לנהל מדיניות אנטי-מחזורית. גם הצרכן בישראל נמצא עתה תחת לחץ גובר, לאחר העלאות מיסים, ושכר שמתחיל לפגר אחר האינפלציה. לאלו יש להוסיף את הירידה החדה בשווי הנכסים הפיננסיים של משקי הבית בעקבות הירידות החדות בשווקים. יתכן ולבנק ישראל יהיה מרחב תמרון גדול יותר, אם אכן ההאטה בפעילות תגרור ירידה באינפלציה, אך מנגד הסיכונים הגיאופוליטיים עדיין עמנו, כך שגם זה לא ודאי.

לדברי בנק הפועלים, "אנו צפינו צמיחה בשיעור נמוך יחסית של 3.3% השנה, זאת בשל השפעות המדיניות התקציבית המרסנת. אם יתממשו ההערכות השליליות המגולמות עתה בשווקים הפיננסיים, הצמיחה תהיה נמוכה יותר".

על מלחמת הסחר העולמית, שיעור המכס שהוטל על ישראל עומד על 17%, שהוא נמוך ביחס לגוש האירו שעומד על 20% ונמוך מאוד ביחס לתוספת המס שהוטלה על מדינות אסיה, כמו סין לדוגמה עם עלייה של 34% (מיסוי הדדי בלבד). ישראל ביטלה את מעט המכסים שנותרו על יבוא של תוצרת חקלאית מארה"ב. יצוא הסחורות לארה"ב (ללא יהלומים) מהווה כ-26% מסך יצוא הסחורות של ישראל, והוא מורכב ממוצרים כמו מוצרי תעשייה כימית, מכונות וציוד חשמלי, מוצרי גומי ופלסטיק ותכשיטים. לישראל עודף מסחרי עם ארה"ב שעומד על 5.3 מיליארד דולר.

לכן אומרים בבנק כי "כיוון ששיעור המכס שמוטל על ישראל אינו גבוה ביחס לעולם, אנו מעריכים כי הפגיעות של היצוא בטווח הזמן הקצר היא מוגבלת. סביר להניח שארה"ב לא תוכל להחליף יבוא בייצור מקומי בטווח הזמן הקצר, ובאופן יחסי ישראל אולי אפילו יכולה לשפר את מצבה. בהנחה שמדיניות המיסים תיוותר על כנה, ייתכן שחלק מהחברות היצואניות יחליטו להעביר חלק מהייצור לאדמת ארה"ב, שזו למעשה מטרת המדיניות האמריקנית".

ואיך זה ישפיע על האינפלציה? השווקים רואים את התרחיש כדפלציוני בגלל האפשרות למיתון וירידה במחירי הסחורות. בישראל הפיחות שחל בשער השקל, בעקבות ירידת מחירי המניות, מקזז חלק מההשפעות בטווח הזמן הקצר, אך בהסתכלות יותר ארוכת טווח תרחיש של מיתון גלובלי יביא להתמתנות של האינפלציה. כך לדוגמא, ציפיות האינפלציה לטווח של עשר שנים (בשוק האג"ח) ירדו בכעשר נקודות בסיס לרמה של 2.3% בשבוע באחרון. נתוני השכר שפורסמו בשבוע החולף תומכים גם הם באינפלציה נמוכה יחסית – השכר עלה בשנה האחרונה בשיעור מתון של 2.1%, שיעור שתומך באינפלציה נמוכה.

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב, עונה לשאלה עד כמה כלכלת ישראל חשופה לזעזועים בעולם? ואומר בסקירה השבועית כי עלתה הסבירות להרעה משמעותית בכלכלה העולמית. ישראל אומנם לא במוקד היעדים העיקריים של הממשל האמריקאי, אך כלכלתה עלולה להיפגע בעיקר לא מההשפעה הישירה של המכסים שיוטלו על היצוא הישראלי לארה"ב (אם יוטלו), אלא בדרכים עקיפות רבות: הקשר בין השינויים בסחר החוץ בעולם לבין יצוא הסחורות מישראל ברור וחזק. הירידה בצפויה בסחר החוץ העולמי תפגע בחברות הישראליות. בנוסף, הכלכלה הישראלית תלויה במיוחד ברמת הפעילות בענף הטכנולוגיה בעולם. לכן, ביצועי מדד Nasdaq היו לאורך השנים אחד האינדיקאטורים המובילים החשובים לצמיחה בישראל. הירידות החדות במניות הטכנולוגיה בתגובה למכסים עלולות לגרום לפגיעה בהשקעות בתחום בפרט בישראל.

בשל כך אומרים בבית השקעות מיטב כי השפעת מלחמת הסחר בישראל צפויה להיות דפלציונית: פגיעה בצמיחה בישראל צפויה להשפיע על הביקושים דרך היחלשות של שוק העבודה, פגיעה בחסכונות הציבור והרעה בסנטימנט הכללי. כן גם ירידה בסחר עם ארה"ב בעולם עשויה ליצור עודף היצע ולגרום לירידה במחירי המוצרים המיובאים לישראל.

בשורה תחתונה, אומרים בבית ההשקעות, "אנחנו מעריכים שההשפעה הכוללת של מלחמת הסחר תחליש את האינפלציה בישראל. בעקבות ירידה חדה במחיר הנפט, אנו מורידים תחזית לאינפלציה בחודש מאי ל-0.2% ול-12 החודשים הבאים ל-2.4%".

האם טראמפ ישנה את החלטתו? ומהו הסיכוי שהמכסים ישונו משמעותית? אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב אומר כי יש מעט סיבות לקוות שההכרזה על המכסים תוביל למו"מ מהיר ולהסכמות עם ארה"ב: ראשית, הממשל של טראמפ באמת מאמין שהמכסים הם האמצעי הנכון לטפל בבעיות המבניות של הכלכלה האמריקאית ולא רק כלי למו"מ. נראה שמקבלי החלטות בארה"ב פחות פרגמטיים ויותר אידאולוגיים בעניין זה. בנוסף, אין כל כך זמן לנהל מו"מ. חלק מהמכסים כבר נכנסו לתוקף ואחרים יכנסו כבר בימים הקרובים.

עוד הוסיף כי מדינות שונות אומנם יסבלו מהמכסים, אך המאבק בארה"ב מחזק פוליטית את הממשלות. הפופולריות של מפלגת לייבור בקנדה זינקה על רקע המאבק בארה"ב וכעת היא מובילה בביטחון לקראת הבחירות הקרובות. גם במקסיקו התחזקה מאוד הפופולריות של מפלגת שלטון. מצב זה יקשה על השגת הסכמות באמצעות וויתורים לממשל האמריקאי.

לדברי מיטב בית השקעות, רצון להצטייר חזקים בעימות עלול לדחוף חלק מהממשלות להטלת מכסים נגדיים, כפי שעשתה סין, למרות שצעד זה רק מחמיר נזקים לכלכלה. וכן: אין בסיס רחב לנהל מו"מ. הנוסחה לפיה חושבו המכסים החדשים מתייחסת לגודל העודף במאזן הסחר מול ארה"ב. זה מצב נתון ולא ברור איך אפשר לשנותו במו"מ כי המכסים הקיימים על היבוא מארה"ב כבר נמוכים מאוד. על סמך נתוני ארגון הסחר הבינלאומי (WTO), המכס הממוצע המשוקלל שמטיל האיחוד האירופאי על המוצרים הלא חקלאים האמריקאים עומד על 0.9%, בקנדה על  1.9%, במקסיקו על 3%, ובבריטניה על 0.5%. כל יתר העלויות שארה"ב טוענת על הפליה  בגללן  (מע"מ, עלויות פיקוח וכו') קשה מאוד באמת לכמת.

עושים סדר: כמה מכס תשלם כל מדינה ומה צפוי החל מיום רביעי?

יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון מנתחים את המצב ואומרים כי  שנים רבות עוד ילמדו על יום השחרור (Day Liberation). אך המזל של ישראל שהקטר העיקרי של המשק הינו ייצוא שירותי ההיי טק (אשר צפוי להיות פטור ממכס) ופחות יצוא סחורות. ברור שבעולם צפויה הסטת סחר מארה"ב אל מדינות אחרות וייווצרו גושי סחר חדשים. ארה"ב מהווה כ- 15% מסך היבוא העולמי, ירידה מ-20%- ב-2020. ירידה בביקוש העולמי צפויה ללחוץ להמשך ירידה במחירי הסחורות בעולם.

על פי לידר שוקי הון מלחמת הסחר בעולם תומכת בהתמתנות בביקוש העולמי ובכך תוביל לירידה במחירי היבוא של ישראל. ומה תהיה השפעת מדיניות המכסים של טראמפ על האינפלציה בישראל? ישראל ביטלה את כל המיסים על יבוא חקלאי מארה"ב, אך מדובר רק ב-2%-4% מסך היבוא מארה"ב. סחורות אחרות כבר פטורות ממס. התקווה הינה שביטול זה ימנע הטלת מכס של 17% על יצוא ישראלי לארה"ב.

מספר גורמים ישפיעו יותר על האינפלציה: האטה עולמית ועודף היצע של סחורות עולמיות, צפויים להפעיל לחץ כלפי מטה על מחירי היבוא של ישראל. בשבוע האחרון מחירי הנפט ירדו ב-9%, גם עקב גידול (מעבר לצפוי) של 411 אלף חביות ביום במכסת התפוקה של OPEC. מחיר הנחושת ירד ב-11%. בנוסף, צפוי אפקט עושר שלילי על הצרכן הישראלי (ובכלל בעולם) עקב הירידות החדות בשוקי ההון.

מנגד,  אומרים בלידר שוקי הון, בטווח הקצר, הירידה החדה בשוקי המניות בעולם תומכת בהיחלשות השקל, אך קשה יותר להעריך מגמה זאת קדימה. לפיכך צופים בלידר לאינפלציה של 2.3% שנה קדימה עם שלוש הורדות ריבית.