ביום שבת נכנסה לתוקפה אחת מהיוזמות המסחריות הדרמטיות של הנשיא לשעבר והנוכחי, דונלד טראמפ: תעריף בגובה 10% על כלל היבוא לארצות הברית ממדינות רבות, כולל מדינות בעלות גרעון מסחרי מול ארה"ב. מדובר בשינוי יסודי במדיניות הסחר הבינלאומית כפי שהתקיימה מאז מלחמת העולם השנייה – עידן בו תעריפים נקבעו בהסכמה הדדית ולא באופן חד-צדדי.
מדובר במהלך בעל השלכות כלכליות רחבות היקף. כבר ביומיים הראשונים לאחר ההכרזה, שוקי המניות בארה"ב צנחו בצורה חדה, עם אובדן של כ-5 טריליון דולר מערך מדדי ה-S&P 500. חששות ממיתון דחפו את המשקיעים להעדיף אגרות חוב ממשלתיות, והובילו לירידה חדה במחירי הנפט והסחורות.
למרות שהמיסוי הראשוני הוא אחיד – 10%, החל מיום רביעי צפויות להיכנס לתוקפן רמות "הדדיות" גבוהות יותר, הנעות בין 11% ל-50%, בהתאם למדינה. האיחוד האירופי יתמודד עם 20%, סין תספוג 34% נוספים, וטוטאלית, תשלם 54% על יצוא לסין.
בין המדינות שנפגעו מידית מהתעריף החדש נמצאות בריטניה, אוסטרליה, סעודיה, ברזיל וארגנטינה. ממשל טראמפ טוען כי למרות שמדינות אלו מציגות גרעון מול ארה"ב, מדיניות סחר הוגנת הייתה משנה את המאזן.
כצעד מקל, ניתנה תקופת חסד בת 51 יום למטענים שכבר בדרכם לארה"ב – בתנאי שיגיעו לפני ה-27 במאי. כמה תחומים מרכזיים – כמו תרופות, שבבים, ואורניום – קיבלו פטור מהתעריף, לפחות לעת עתה.
בתגובה להחלטה, סין הכריזה על שורת צעדי נגד – בהם תעריף בגובה 34% על כלל הסחורות האמריקאיות והגבלות על יצוא מינרלים נדירים. טראמפ עצמו טען כי ארה"ב נפגעה פחות מסין, והגדיר את המהלך כ"מהפכה כלכלית".
במדינות רבות נרשמה תכונה פוליטית מוגברת: ראש ממשלת יפן מבקש שיחה דחופה עם טראמפ, נשיא צרפת קורא לאיחוד עמדות מול הסכנות, ובריטניה כבר שוקלת סיוע תעשייתי רחב. ראש ממשלת ישראל צפוי להמריא לוושינגטון לדון בתעריף של 17% שהוטל על ישראל.
מדינות כמו קנדה ומקסיקו פטורות מהתעריף החדש, אך ממשיכות להתמודד עם תעריף של 25% בגין הפרת כללי מקור על פי ההסכם הצפון-אמריקאי. מדינות אחרות, כמו וייטנאם, כבר פתחו בשיחות עם ארה"ב, לאחר שהוטל עליהן תעריף של 46%.
המהלך של טראמפ לא רק מטלטל את הסחר העולמי, אלא מאתגר את המסגרת הבינלאומית עליה נשען כלכלת השוק בעשורים האחרונים. לא ברור האם מדובר בפתיחת עידן חדש של פרוטקציוניזם או בטקטיקה זמנית להשגת יתרונות במו"מ.
