חוקי תקציב 2026: עשרות רפורמות, יעד גירעון ומס חדש על הבנקים

לאחר אישור הממשלה, חבילת חוקי התקציב לשנת 2026 מונחת כעת לראשונה במלואה על שולחן הכנסת. זהו רגע מפתח בלוח השנה הכלכלי: מסמך רחב היקף, שעבר את שלב עבודת המטה במשרדי הממשלה ובמשרד האוצר בפרט, ועובר כעת לזירה הפרלמנטרית – שם ייבחנו לא רק סעיפים טכניים, אלא גם הכיוון הכללי שמבקשת הממשלה להתוות לכלכלה הישראלית.

לידי ערוץ 10 הגיע הנוסח המלא של הצעות החוק הממשלתיות – כאשר מאחורי מאות עמודים של נוסחים משפטיים מסתתרת תפיסת עולם ברורה למדי. שלוש הצעות החוק המרכיבות את החבילה – חוק התוכנית הכלכלית, חוק ההתייעלות הכלכלית ותיקון לחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית – מציגות שילוב של רפורמות מבניות, צעדי מיסוי ושינויים פיסקליים, שנועדו להאיץ את פעילות המשק, להגביר תחרות, ולצד זאת לשדר חזרה למשמעת תקציבית יחסית.

לא רק תקציב: חוק הסדרים בגרסה מורחבת

חוקי התקציב אינם חקיקה רגילה. הם כרוכים ישירות באישור התקציב כולו, ולכן מהווים כלי חקיקתי רב-עוצמה בידי הממשלה והאוצר. בפועל, מדובר בגרסה מעודכנת של "חוק ההסדרים" – מסלול שמאפשר לאגד עשרות רפורמות ושינויי חקיקה תחת מעטפת אחת, ולהעביר אותן בלוח זמנים צפוף.

גם הפעם נעשה בכלי הזה שימוש נרחב. רפורמות בדיור, בתשתיות, בבנקאות, בחקלאות, במיסוי ובשירות הציבורי נארזות יחד, מתוך הבנה שהמאבק על כל אחת מהן יוכרע במסגרת הדיונים על התקציב כולו, ולא בהצבעות נקודתיות.

דיור, תשתיות ותחרות: קיצור חסמים כמדיניות

בלב החבילה עומדת ההנחה שצווארי הבקבוק המרכזיים של הכלכלה הישראלית אינם רק מחסור בתקציבים, אלא בעיקר הליכים ארוכים, רגולציה מסורבלת וחסמים מוסדיים. בהתאם לכך, מוצעים צעדים להאצה משמעותית של הליכי תכנון ורישוי, הרחבת סמכויות לוועדות תכנון ארציות, ומסלולים מהירים להיתרי בנייה – כולל בפרויקטים של התחדשות עירונית.

במקביל, מקודמות רפורמות שנועדו להגביר תחרות בשווקים ריכוזיים, ובראשם שוק הבנקאות, משק הדלק ושוק הערבויות הפיננסיות. גם חברות ממשלתיות ביטחוניות נכנסות למסגרת רגולטורית חדשה, שנועדה להעניק להן גמישות עסקית רבה יותר בהתמודדות בשווקים בינלאומיים. לצד זאת, מוצגת דיגיטציה נרחבת של השירות הציבורי, לא רק כהבטחה לשיפור השירות לאזרח, אלא גם ככלי לצמצום הוצאות ולהתייעלות מבנית של המדינה.

הבנקים במוקד: מס זמני על רווחים "עודפים"

במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית מציעה הממשלה להטיל מס מיוחד על רווחי הבנקים בשנים 2026-2030, כהוראת שעה.

לפי המתווה המוצע, יוטל על הבנקים מס נוסף בשיעור של 6% על חבות מס החברות, מעבר לשיעור המס הרגיל העומד כיום על 23%. בפועל, מדובר בשיעור מס אפקטיבי של כ-29%, אך המס הנוסף לא יחול באופן גורף על כלל הרווחים, אלא רק על החלק שמוגדר כרווח "עודף" ביחס לרווח ממוצע בשנות בסיס, כשהוא מעודכן לפי קצב צמיחת התוצר.

באוצר מסבירים כי מדובר במנגנון שנועד להתמקד ברווחיות החריגה שהציגה המערכת הבנקאית בשנים האחרונות, בין היתר על רקע סביבת ריבית גבוהה, מבלי לפגוע ביציבות הבנקים. לפי הערכות האוצר, המס צפוי להניב למדינה הכנסות מצטברות של מיליארדי שקלים לאורך חמש שנות התחולה.

הבנקים, מנגד, מזהירים כי גם מס שמוגדר כממוקד וזמני עלול לצמצם הון פנוי, לפגוע בהעמדת אשראי, ובסופו של דבר להתגלגל ללקוחות – משקי בית ועסקים. הוויכוח סביב המס צפוי להתמקד בשאלה האם הוא אכן יישאר תחום לרווחיות העודפת, או יהפוך בפועל לנטל רחב יותר על הציבור. 

משק החלב: רפורמה כלכלית, מאבק בתוך הקואליציה

אחת הרפורמות הרגישות והנפיצות ביותר בחבילת חוקי התקציב נוגעת למשק החלב. הממשלה מציעה שינוי מבני שמסמן מעבר ממודל של תכנון מרכזי, המבוסס על מכסות ייצור ופיקוח הדוק, למודל המדגיש תחרות ופתיחות.

אלא שבניגוד לחלק מהרפורמות האחרות, כאן ההתנגדות אינה מגיעה רק מהשטח – אלא גם מתוך הקואליציה עצמה. שורה של חברי כנסת ושרים הביעו הסתייגות פומבית מהמהלך ודרשו להוציא את הרפורמה מחוק ההסדרים.

בין המתנגדים הבולטים נמצאים שר החקלאות אבי דיכטר, הממונה על הענף, ושר הכלכלה ניר ברקת שתמך ברפורמה בישיבת הממשלה לאישור התקציב והחוק ההסדרים, אך לאחרונה השתתף בכנס כנגד הרפורמה, קרא להוציא אותה מחוק ההסדרים בעוד הוא מהזהיר מפני פגיעה בייצור המקומי ובפריפריה.

המתנגדים טוענים כי פתיחה חדה מדי של הענף לתחרות עלולה לפגוע ברפתות קטנות, להאיץ ריכוזיות ולערער את ביטחון המזון של ישראל. באוצר דוחים את הביקורת ומדגישים כי מדובר במהלך הדרגתי, שנועד להתמודד עם מבנה יקר ולא יעיל התורם ליוקר המחיה, וכי ללא שינוי מבני הענף יתקשה להתאים את עצמו לתנאי השוק.

בשלב זה, חרף ההתנגדות הפוליטית בתוך הקואליציה, הרפורמה במשק החלב נותרה בתוך חוקי התקציב ולא הוצאה מחוק ההסדרים – מה שמבטיח שהיא תהיה אחד ממוקדי המתח המרכזיים בדיוני ועדות הכנסת.

המשמעת הפיסקלית: יעד שאפתני – אבל עדיין גבוה

העוגן המשמעותי ביותר בחבילת חוקי התקציב, גם אם הוא פחות בולט בכותרות, נמצא במדיניות הפיסקלית. במסגרת תיקון לחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, הממשלה מעגנת מסלול רב-שנתי של צמצום הגירעון, עם יעד של עד 3.9% תוצר בשנת 2026 וירידה הדרגתית בשנים שלאחר מכן.

זהו ניסיון מוצהר לחזור למשמעת תקציבית לאחר תקופה של גירעונות גבוהים יחסית והוצאות חריגות על רקע שנתיים של מלחמת "חרבות ברזל". עם זאת, בבנק ישראל הבהירו כי יעד גירעון ברמה כזו עדיין נחשב גבוה יחסית בשגרה, וכי אם הממשלה מבקשת לחזור לתוואי ברור של ירידה ביחס החוב־תוצר, עליה לראות ביעדים שנקבעו תקרת מקסימום – ולא נקודת פתיחה לחריגות.

מנקודת מבט מאקרו-כלכלית, זהו אחד מקווי המתח המרכזיים של התקציב: בין הרצון לשדר אחריות פיסקלית לשווקים ולחברות הדירוג, לבין הלחצים הפוליטיים הצפויים להרחבת הוצאות. השאלה האמיתית אינה רק מה נכתב בחוק, אלא האם הממשלה תצליח לעמוד בו לאורך זמן.

"האתגר הוא היישום – לא האישור": מנתחים את תקציב 2026

הדרך עוד ארוכה

חבילת חוקי התקציב לשנת 2026 מציגה נרטיב ברור מצד הממשלה: האצת המשק, הרחבת התחרות והידוק פיסקלי, תוך שימוש בחוקי התקציב ככלי מרכזי לקידום רפורמות מבניות. ברמה ההצהרתית, זהו ניסיון לשרטט מפת דרכים כלכלית לשנים הקרובות ולהעביר מסר של אחריות תקציבית לשווקים ולציבור.

אלא שבשלב זה מדובר בהצעה בלבד. התקציב והחקיקה הנלווית לו טרם עברו, וסביב חלק מהרפורמות כבר מתפתחים מתחים פוליטיים משמעותיים, בתוך הקואליציה ומחוצה לה. ככל שהדיונים יתקדמו, צפויים לחצים, פשרות ואולי גם נסיגות, שיקבעו האם החזון הכלכלי שמוצג כעת יישאר על הנייר – או יתורגם לחקיקה בפועל. כך או אחרת – לממשלה יש עד ה-31 במרץ כדי להעביר את התקציב וחוק ההסדרים ב-3 קריאות, אחרת הכנסת תתפזר ומדינת ישראל תלך לבחירות מעט מוקדמות מן המתוכנן.