אישור תקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנת 2026 בממשלה מציב במרכז הדיון הכלכלי – ציבורי את שאלת היכולת של ישראל לשמור על איזון פיסקלי בשנה של הוצאה ביטחונית גבוהה ואי־ודאות כלכלית. התקציב שאושר עומד על 662 מיליארד שקלים, כאשר תקציב הביטחון, בהיקף של 112 מיליארד שקלים, מהווה אחד ממרכיביו הבולטים. במקביל, יעד הגירעון עודכן כלפי מעלה ל־3.9%, במקום 3.2% בתכנון המקורי – שינוי שמעלה שאלות על המשך הדרך ועל אופן יישום המדיניות.
ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה ולשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מדגיש כי על רקע התמתנות הלחימה וירידה באיומים הביטחוניים, נדרש שינוי כיוון: "עם התמתנות הלחימה וירידה באיומים הביטחוניים, נדרש כעת לעבור למסלול של צמצום הגירעון וירידה מחודשת ביחס החוב לתוצר. התקציב המוצע מאפשר התחלה של ירידה בחוב, אך כולל סיכונים." לדבריו, מדיניות המסים בתקציב "טובה", כלשונו, מאחר שהיא משלבת הפחתת שיעורי מס הכנסה עם הרחבת בסיס המס.
שראל סבור כי חשוב שהכנסת תאשר את כל צעדי האיזון המוצעים, הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות, לדבריו, "אם יתממשו סיכונים ויידרשו מקורות תקציביים נוספים, הוא טוען כי יש לעשות זאת "על ידי התייעלות בצד ההוצאות, או באמצעות ביטול ההצעה להגדלת הפטור ממע"מ על חבילות מחו"ל".
חן הרצוג, הכלכלן הראשי של פירמת BDO, מתמקד בעיקר בצד הפיסקלי ובפער בין היעדים לבין הנעשה בפועל. לדבריו, "התקציב שאושר פורץ את יעד הגרעון ומגיע לכמעט 4% , גבוה משמעותית מהתכנון של 3.2% שהוצג לממשלה במקור. האתגר המשמעותי הוא עמידה גם ביעד הזה, לאחר שבשנה האחרונה המדינה פרצה בדיעבד את יעדי הגרעון".
הרצוג מזכיר כי האישור בממשלה הוא רק שלב ראשון בתהליך: "יש עוד דרך ארוכה מאישור התקציב בממשלה ועד לאישור הכנסת, במהלכה צפויים לחצים לתיקונים נוספים בתקציב." מבחינתו, השאלה המרכזית היא האם המערכת הפוליטית תאפשר שמירה על המסגרת המספרית שאושרה, או שתנועת תיקונים וחריגות תרחיק את התקציב מהיעדים שנקבעו.
גם רונן מנחם, כלכלן השווקים הראשי של בנק מזרחי טפחות, מתייחס להגדלת יעד הגירעון, אך מציין כי חשוב לבחון זאת גם ביחס לציפיות השוק: "אף שיעד הגירעון גדל והוא אינו מהלך מעודד כשלעצמו, יש לזכור כי יעד זה עדיין נמוך מהתחזיות בשוק, שרובן צופות גירעון של יותר מ־4% תוצר. לכן, האתגר המרכזי כעת הוא בניית מסלול פיסקלי יציב ובר־קיימא לשנים הבאות, שיבטיח ירידה מדורגת ביחס הגירעון והחוב לתוצר."
מנחם מוסיף כי "בנק ישראל, סוכנויות דירוג האשראי והמשקיעים בארץ ובעולם יעקבו מקרוב אחרי התקדמות דיוני התקציב ואופן יישומו בפועל. יישום אחראי של התקציב עשוי להשפיע על דירוג החוב ועל אופק הדירוג העתידי, ובצד המדיניות המוניטרית אף על קצב ועיתוי הורדות הריבית. במילים אחרות, ההתנהלות התקציבית בשנה הקרובה תשפיע ישירות על האופן שבו ישראל תיתפס בשווקים ועל עלות המימון של המשק."
ד"ר גלי אינגבר, ראשת המחלקה למימון וכלכלה במכללה למינהל, מציגה ביקורת ממוקדת יותר על מבנה התקציב. היא מציינת כי תקציב הביטחון שאושר מהווה פשרה בין 144 מיליארד שקלים שביקש משרד הביטחון לבין פחות מ־100 מיליארד שקלים שהציע האוצר. לדבריה, המציאות מלמדת שהפערים נוטים להיסגר בהמשך השנה, ולכן "קשה להאמין שהסכום שאושר הוא גם הסכום שיועבר בפועל".
אינגבר מזהירה כי תוספות עתידיות עלולות להגיע על חשבון תשתיות, בריאות, חינוך ורווחה – תחומים המשמשים מנועי צמיחה ארוכי טווח. במילותיה, התקציב "אולי נותן מענה ביטחוני, אבל כמעט ללא מנועי צמיחה משמעותיים למשק".
הכלכלנים מצביעים על אותו אתגר: לא די באישור התקציב בממשלה, ואף לא באישורה של הכנסת. השאלה שתכריע היא האם ישראל תצליח לתרגם את המסגרת שנקבעה לשורת צעדים עקביים כאלה שישמרו על רמת גירעון נשלטת, יאפשרו טיפול בהוצאות הביטחוניות המוגדלות, וישמרו על אמון השווקים והגופים הפיננסיים הבינלאומיים.
