החוב הלאומי של ארצות הברית חצה רף סמלי והיסטורי, כאשר לראשונה מאז תקופת מלחמת העולם השנייה הוא גבוה מהיקף הכלכלה עצמה. לפי נתונים שפרסמה הלשכה לניתוח כלכלי (Bureau of Economic Analysis), החוב המוחזק בידי הציבור עומד על 31.27 טריליון דולר נכון לסוף מרץ, בעוד שהתוצר המקומי הגולמי (GDP) מוערך ב-31.22 טריליון דולר.
המשמעות היא יחס חוב-תוצר של 100.2% – רמה שלא נראתה מאז 1946, אז הגיע היחס ל-106% בעקבות הוצאות המלחמה. רק בסוף שנת הכספים 2025 עמד הנתון על 99.5%, מה שמעיד על קצב עלייה מהיר במיוחד.
תחזיות של משרד התקציב של הקונגרס (CBO) מצביעות על המשך מגמה מדאיגה: אם לא יחול שינוי במדיניות, החוב צפוי לעבור את השיא ההיסטורי כבר עד 2030 ולהגיע ל-108% מהתמ"ג, ובהמשך אף לטפס לכ-120% בתוך עשור. לפי ההערכות, רמות חוב כאלה עלולות לפגוע בצמיחה הכלכלית ולהרתיע השקעות פרטיות.
במקביל, ממשלת ארה"ב מוציאה כיום כ-1.33 דולר על כל דולר שהיא מכניסה, והגירעון התקציבי לשנה הנוכחית מוערך בכ-1.9 טריליון דולר – נתון שממחיש את הפער ההולך וגדל בין הכנסות להוצאות.
למרות הנתונים, הנשיא דונלד טראמפ ממשיך לשדר אופטימיות. בהתייחסו לנתוני הכלכלה האחרונים, אמר כי "יותר אנשים עובדים היום מאי פעם" והדגיש כי השקעות ותעשיות, במיוחד בתחום הרכב, חוזרות לארה"ב.
עם זאת, בציבור האמריקאי התמונה מורכבת יותר. רבים מביעים חשש מהמשך האינפלציה ומהיוקר המחיה, כאשר סקר של רויטרס ו-Ipsos מצביע על שיעור תמיכה של 34% בלבד בנשיא. במקביל, עליית מחירי הדלק, בין היתר על רקע המתיחות עם איראן – מוסיפה ללחץ הכלכלי.
מאיה מקגינס, נשיאת הוועדה לתקציב פדרלי אחראי (CRFB), הזהירה כי חציית השיא ההיסטורי היא "רק עניין של זמן", אם המגמות הנוכחיות יימשכו.
