מליאת הכנסת אישרה במהלך הלילה בקריאה ראשונה את תקציב המדינה לשנת 2026 ואת חבילת החוקים הנלווים לו. ההצבעות נערכו על כמה הצעות חוק שונות המרכיבות את החבילה – ובהן חוק התקציב עצמו, חוק התוכנית הכלכלית וחוק ההתייעלות – והסתיימו ברוב של 62 תומכים מול 55 מתנגדים.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ אמר מעל דוכן הכנסת כי הממשלה לא הייתה מביאה את התקציב להצבעה אלמלא הייתה בטוחה שיש לה תמיכה גם בהמשך הדרך, והדגיש כי מבחינתו התקציב יעבור בשלוש קריאות.
התקציב שאושר בקריאה ראשונה מבוסס על מסגרת כוללת של 662 מיליארד שקל, הוצאה ביטחונית של 112 מיליארד שקל ותוואי פיסקלי שנועד להתחיל לבלום את העלייה ביחס החוב־תוצר, עם יעד גירעון של עד 3.9% מהתוצר. סמוטריץ’ טען בנאומו כי לאחר שנתיים של הוצאות ביטחון חריגות "אנחנו מתחילים להוריד את התקציב הביטחוני ולהגדיל השקעות בחינוך, ברווחה ובבינה מלאכותית", והוסיף כי הכלכלה נמצאת במגמת צמיחה, שוק ההון מתחזק ומחירי הדיור מתחילים להתמתן.
חוק ההסדרים: המאבק עובר לוועדות
עם אישור הקריאה הראשונה, מרכז הכובד הכלכלי עובר כעת לחוק ההסדרים – שם מרוכזת חבילת הרפורמות המבניות של הממשלה. בשלב הקרוב צפויה ועדת הכנסת לקבוע לאיזו ועדה פרלמנטרית תועבר כל רפורמה, וההחלטות הללו עשויות להיות מכריעות לגבי גורלן של הצעות רבות.
בחוק נכללים מהלכים להאצת הליכי תכנון ובנייה, הרחבת מסלולים מהירים להתחדשות עירונית, פתיחת שווקים ריכוזיים לתחרות, הקלות רגולטוריות לחברות ממשלתיות ביטחוניות והעמקת הדיגיטציה בשירות הציבורי. בתחום הבנקאות מוצעים צעדים שנועדו לחזק תחרות, בהם הרחבת הבנקאות הפתוחה ושיתוף מידע פיננסי, הקלה במעבר בין בנקים ובסגירת חשבונות, חיזוק פעילות שחקנים חוץ-בנקאיים באשראי והפחתת חסמי כניסה לשחקנים קטנים.
לצד צעדים אלה מקדם שר האוצר מס מיוחד על רווחים "עודפים" של הבנקים בשיעור של 15% שיתווסף למס החברות שמשלמות כלל החברות במשק. לטענת סמוטריץ’, מאחר שלצעדי התחרות יידרש זמן עד שישפיעו בפועל, ובשל מה שהוא מגדיר כריכוזיות ורווחיות חריגה במערכת מאז תקופת הקורונה, יש צורך במהלך פיסקלי זמני שיביא הכנסות מיידיות למדינה.
אלא שכעת ברור כי גורלן של רפורמות רבות לא ייקבע במליאה – אלא בזהות הוועדות שאליהן ינותבו. כך למשל, רפורמת החלב נחשבת למועמדת בולטת למאבק פנימי: יו"ר ועדת הכספים חנוך מילביצקי ויו״ר ועדת הכלכלה דוד ביטן מתנגדים למהלך, ואם תועבר לאחת מהוועדות שבראשן הם עומדים – סיכוייה לשרוד עד קריאה שנייה ושלישית עשויים להיפגע משמעותית. מנגד, אם הרפורמה תנותב לוועדת הרפורמות של הכנסת בראשות ח"כ אוהד טל, מסיעתו של שר האוצר, ההערכות הן כי סיכוייה להתקדם ולאשרור סופי יהיו גבוהים בהרבה.
כעת, לאחר אישור הקריאה הראשונה, נכנס התקציב למסלול הוועדות וההסתייגויות. לפי החוק, הכנסת מחויבת להשלים את אישור התקציב עד 31 במרץ, אחרת היא תתפזר באופן אוטומטי והמדינה תלך לבחירות. המשמעות היא שבועות אינטנסיביים של מיקוח כלכלי סביב מסגרת ההוצאה, יעד הגירעון והיקף הרפורמות שיישארו בתוך החבילה עד לקו הסיום.
העימות סביב הריבית
במהלך נאומו במליאה, פנה שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ באופן פומבי לנגיד בנק ישראל וקרא לו לבצע הפחתה חדה ומיידית של הריבית. "השקל החזק הוא דרמה – הוא מוזיל את יוקר המחיה. הבורסה מזנקת, האבטלה נמוכה והצמיחה משאירה אבק לגירעון", אמר. לדבריו, הכלכלה הישראלית אינה מצויה בסביבת אינפלציה, והתחזקות המטבע צפויה לדחוף את המחירים "עוד יותר למטה".
בהמשך הוסיף: "יש רק דבר אחד שבנק ישראל צריך לעשות – להוריד את הריבית בהרבה, ומהר. באחוז – ואף יותר מזה. זה יקל על הכלכלה ועל האזרחים". סמוטריץ’ קרא לנגיד להתעלם מקריאות "לפגוע בכוח הקנייה", וטען כי הפחתת ריבית חדה תוכל, לדבריו, "להשלים את ההצלחה הנהדרת של המדיניות הפיסקלית".
"פעלנו בזמן, לא מתחרטים": נגיד בנק ישראל מסביר את הורדת הריבית
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, שהופיע מוקדם יותר בוועדת הכספים של הכנסת, הביע הסתייגויות ממבנה התקציב והזהיר כי יחס החוב־תוצר אינו יורד בקצב מספק גם על רקע של צמיחה גבוהה. הוא הדגיש את הצורך להיצמד ליעד הגירעון של 3.9% והתריע מפני גריעה של צעדי הכנסה מחוק ההסדרים.
בבנק ישראל הגיבו לדברי סמוטריץ’ בתגובה חריגה וקצרה והבהירו כי "הדברים אינם ראויים לתגובה".
