ועדת הכספים אישרה את הצעת החוק לריווח מדרגות מס הכנסה

ועדת הכספים בראשות ח"כ חנוך מילביצקי, אישרה היום (היום) את פרק "ריווח מדרגות מס הכנסה" מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית, לאחר שדחתה את ההסתייגויות שהוגשו על הצעת החוק.

על פי הצעת החוק, יבוצע שינוי בטווח ההכנסות של שתי מדרגות מס, 20% ו-31%, לעומת טווח ההכנסות כפי שמופיע כרגע בחוק. מדרגת המס של 20% תורחב, כך שבמקום שטווח של הכנסה בין 10,061 ל-16,150 שקל לחודש (193,800-120,271 שקל בשנה), היא תורחב עד ל-19,000 שקל בחודש (228,000 שקל בשנה). לפיכך, עבור השכר שבין 16,151- 19,000 שקל בחודש ישולמו 20% מס, ולא 31% מס לפי המצב כיום.

מדרגת המס הבאה, 31%, תחל מ- 19,001 שקל בחודש ( 228,000 שקל בשנה) ובמקום שתהיה עד 22,440 שקל  בחודש (269,280 שקל בשנה) היא תורחב עד ל-25,100 שקל בחודש (301,200 שקל בשנה). כך שעבור השכר שבין 25,100-22,441 שקל בחודש, ישולמו 31% מס, ולא 35% מס לפי המצב כיום. בהתאם לכך, מדרגת המס הבאה – 35% תחל ב-25,101 שקל בחודש (301,201 שקל בשנה).

במהלך הדיונים תהו יו"ר הוועדה וחלק מחבריה על בחירת מדרגת ההתחלה בה יחול החוק, אשר מותירה מדרגות נמוכות יותר מחוץ למעגל הזכאות להטבה.

משרד האוצר השיבו כי השיקול היה מדרג התועלת הכלכלית בהורדת מיסים, בו ההמלצה היא קודם להוריד מסי עבודה. לדבריהם, ההצעה מתמקדת בשינוי המס השולי מתוך תפיסה שזהו הפרמטר המשפיע ביותר על החלטת העובד אם להגדיל את היקף עבודתו, בניגוד למס האפקטיבי – הממוצע או לשינוי סף המס.

כן ציינו כי הרציונל העומד בבסיס המהלך הוא שבעוד עדכון נקודות זיכוי או ביטול הקפאות משפיעים בעיקר על המס האפקטיבי, התמקדות במס השולי מייצרת תמריץ ישיר להגברת התעסוקה. לדברי האוצר, החלופות האחרות עלולות להוביל לצמצום שעות עבודה ולפגיעה בצמיחת המשק ובשוק התעסוקה.

עוד ציינו באוצר כי נוצרה גם הזדמנות לתקן את מבנה מדרגות המס בישראל, שבהשוואה בינ"ל נחשב תלול לעומת מדינות ה-OECD, ושבמסגרת השוואה זו במדרגות הנמוכות שיעור המס בישראל נמוך, ומדרגות הגבוהות הוא גבוה, וכי לאחר העלאות מיסים בצל המלחמה, הממשלה רוצה כעת להקל על הנטל הזה.

כמו כן, הסבירו באוצר כי 3 עשירוני ההכנסה העליונים אחראים למעל מ-90 אחוז מנטל מס ההכנסה, וכי למעלה ממחצית מהאוכלוסייה לא מגיעה לחבות המס בשל נקודות זיכוי והטבות מס אחרות, ולכן ניתן לרווח מהמדרגות הנמוכות, אבל הדבר לא ישפיע על אותן הכנסות כי ברובן הן אינם מגיעים לחבות המס. לגבי אלה שכן מגיעים לחבות המס במדרגות הנמוכות יותר מאלה שחל עליהן החוק, ציינו באוצר כאמור, כי כדי לחזק את הצמיחה, השאיפה היא להשפיע על המס השולי ולא האפקטיבי.

לצד השאלה על אופן מיקוד הטבת המס, תהו עוד חלק מחברי הוועדה בדיונים האם נוכח המלחמה והעיתוי הכלכלי המורכב, זו העת הנכונה לקדם בכלל את הצעת החוק בעלויות כה גבוהות. זאת על רקע כך שבאוצר העריכו כי הצעת החוק תביא לאובדן של 4 וחצי מיליארד שקל בשנת 2026, ו-5 וחצי מיליארד שקל בשנים הבאות, וכי הוא צפוי להשפיע על 30% מציבור העובדים, בעשירונים 8 עד 10, כאשר הקלת המס לעובד תעמוד על עד כ-5,000 שקל בשנה.

לאחר אישור הצעת החוק באופן סופי במליאת הכנסת, תחול החקיקה על הכנסה שהופקה החל מה-1 לינואר 2026. הסכומים שנקבעו בחוק מבוססים על מדד ינואר 2024.