שופט פדרלי פסק אמש (שלישי) כי מטא לא חנקה את התחרות באופן לא חוקי כאשר רכשה את וואטסאפ ואינסטגרם, לפני יותר מעשור. ההחלטה הייתה ניצחון גורף עבור ענקית המדיה החברתית – ובאופן רחב יותר עבור עמק הסיליקון, אשר הסתמך על רכישות של חברות גדולות של חברות קטנות יותר כדי להניע את מנוע החדשנות.
נציבות הסחר הפדרלית תבעה את החברה, והאשימה אותה בהפרת חוקי ההגבלים העסקיים על ידי רכישת שתי החברות, באסטרטגיית "קנה או קבור", כדי לבסס את הדומיננטיות שלה ברשתות החברתיות.
הפסיקה היא מכה קשה עבור הרגולטורים הפדרליים, שניסו לרסן את כוחן של חברות הטכנולוגיה בעידן האינטרנט המודרני, באמצעות סדרה של תביעות הגבלים עסקיים. התביעות החלו בסוף ממשל טראמפ הראשון ונמשכו לאורך ממשל ביידן, כאשר טראמפ לא נסוג מהתיקים בקדנציה השנייה שלו.

הממשלה הפדרלית השיגה ניצחונות משמעותיים במהלך תקופה זו: משרד המשפטים ניצח בשני תיקים נגד גוגל בגין המונופולים שלה בטכנולוגיית חיפוש ופרסום, השני שבהם ממתין להחלטת שופט לגבי סעדים.
עם זאת, הפסיקה היא בשורה משמרת לעמק הסיליקון. בשנים האחרונות, מנכ"לים של חברות טכנולוגיה גדולות פעלו לפי כלל לא כתוב: הוצאת סכומי עתק כדי לבלוע מתחרים הייתה מחוץ לתחום. אפילו חטיפת הסטארט-אפ הקטן ביותר הייתה עלולה למשוך תשומת לב רגולטורית לא רצויה.
לאחר השבוע הזה, ייתכן שההבנה השקטה הזו לא תהיה עוד בתוקף. מארק צוקרברג, מנכ"ל מטא, כמו גם ראשי גוגל, מיקרוסופט ואחרים, עשויים לחדש רכישות של חברות הזנק צעירות, כדי להישאר צעד אחד קדימה. ההחלטה התקבלה לא מוקדם מדי, שכן תעשיית הטכנולוגיה מוציאה מיליארדי דולרים כדי להתחרות בבינה מלאכותית.
בזכות ההשקעה ב-AI: מטא תמכור אג"ח בסך של 125 מיליארד דולר
מטא סירבה להגיד האם תתחיל שוב לרכוש חברות. ג'ניפר ניוסטד, היועצת המשפטית הראשית של החברה, אמרה כי פסיקת השופטת "מכירה בכך שמטא מתמודדת עם תחרות עזה". היא הוסיפה כי החברה תמשיך לעבוד עם הבית הלבן ולהשקיע באמריקה.
רכישת סטארט-אפים הייתה זה מכבר חלק מרכזי במעגל החיים של עמק הסיליקון. חברות הון סיכון משקיעות בחברות צעירות בתקווה שכמה מהן יהפכו לחברות מצליחות כמו גוגל, מטא ואובר. הסטארט-אפים שלא הופכים ללהיטי ענק עדיין מחזיקים בערך עבור חברות גדולות יותר, כולל כישרונות חדשים, רעיונות חדשים או מוצרים חדשניים.

במשך שנים, השחקנים הגדולים ביותר בטכנולוגיה שילמו פרמיות כדי לבלוע את המתחרים הפוטנציאליים שלהם. למשל, בשנת 2006, גוגל רכשה את יוטיוב תמורת 1.65 מיליארד דולר, שנחשב לסכום עתק באותה תקופה. יוטיוב מוערכת כיום בכ-500 מיליארד דולר.
לכן, בשנים האחרונות, חברות טכנולוגיה גדולות נאלצו להיות יצירתיות. רבות מהן החלו לסגור עסקאות, בהן שילמו מיליונים כדי לגייס את הכישרונות המובילים של סטארט-אפ, אך לא את שאר הארגון. עסקאות הגיוס הללו פגעו במערכת האקולוגית של חברות הסטארט-אפ ,בכך שהפחיתו את ערך ההון העצמי של חברות צעירות ואפשרו רק למעטים להרוויח.




