משרד האוצר מפרסם את דוח ביצוע התקציב לשנת 2025, ממנו עולה שהגירעון נמצא בירידה משמעותית לעומת שנת 2024. החשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג'ו מציגה בדוח שהכנסות המדינה לשנת 2025 הסתכמו בכ-551.8 מיליארד שקל והוצאות הממשלה הגיעו לסך של כ-650.4 מיליארד שקל.
בשנת 2025 המשיכה המגמה הכללית להתאפיין בסביבה ביטחונית מורכבת, על רקע לחימה במספר גזרות במקביל, לרבות מבצע 'עם כלביא'. במהלך השנה התמודדה הממשלה עם צרכים ביטחוניים ואזרחיים משמעותיים, אשר השפיעו על סדרי העדיפויות התקציביים ועל היקף ההוצאה הציבורית.
עיקר הבעיה היא ששנת 2025 נפתחה ללא תקציב מדינה מאושר, ורק בחודש מרץ אושר תקציב המדינה שהגיע להיקף של כ-619.6 מיליארד שקל. בהמשך, לנוכח התמשכות הלחימה והצרכים הביטחוניים הנוספים, עודכן התקציב והגיע להיקף של כ-650.4 מיליארד שקל. הכנסות המדינה גדלו בכ-34.7 מיליארד שקל לעומת תחזית ההכנסות המקורית. בנוסף, הכנסות המדינה משקפות גידול נומינלי של כ-13.8% לעומת שנת 2024.
מבחינת הרכב הוצאות הממשלה: הוצאות הביטחון הסתכמו בכ-165 מיליארד שקל והיוו כ-7.8% מהתוצר, לעומת שנת 2024, אז היוו ההוצאות הביטחוניות כ-8.4% מהתוצר. הוצאות המשרדים האזרחיים, לרבות תשלומי ריבית והעברות קרן לביטוח לאומי, הסתכמו בכ-435.7 מיליארד שקל.
מסתמן: החוב הציבורי של המדינה זינק ל-69% ב-2024
לפי אומדן החשב הכללי במשרד האוצר, יחס החוב הציבורי לתוצר עלה ב-7.7% בעקבות המלחמה • הגירעון התקציבי ב-2024 הסתכם בכ-136.2 מיליארד שקל, כאשר הוצאות המלחמה נאמדות ב-100 מיליארד שקל
לכתבה המלאה-https://t.co/qSlW1iAevi
החשב הכללי… pic.twitter.com/9DxfiyKZJ3
— ערוץ 10 – ערוץ הכלכלה של ישראל (@tv10israel) January 21, 2025
נתון מעניין נוסף הוא כמה עלו הוצאות המלחמה בברוטו? לפי דיווחי משרדי הממשלה, מיום 7 באוקטובר 2023 ועד ליום 31 בדצמבר 2025, ההוצאות נאמדו בכ-231.4 מיליארד שקל, כאשר החלוקה היא: כ-29.6 מיליארד שקל ב-2023, כ-112 מיליארד שקל בשנת 2024 והשאר בשנת 2025.
ההכנסות ממיסים גדלו והביאו לכך שהגירעון התקציבי הסתכם בסופו של דבר בכ-4.7% מהתוצר בלבד, זאת ביחס לגירעון המתוכנן המקורי שעמד על כ-4.9% מהתוצר.
נתון מדאיג נוסף הוא תשלומי הריבית והעמלות על החוב של הממשלה שזינקו ב-18% לעומת שנת 2024, והסתכמו בסכום עתק של כ-49.2 מיליארד שקל (לעומת 41.7 מיליארד שקל בשנה הקודמת). הגידול נובע ישירות מצרכי המימון הגבוהים של המלחמה, לצד חשיפת החוב לשינויים באינפלציה, בריבית ובשערי החליפין. המשמעות היא שחלק הולך וגדל מתקציב המדינה משמש רק לכיסוי ריביות במקום להפניית משאבים לשירותים אזרחיים
על פי נתוני החשבת הכללית, יחס החוב הציבורי לתוצר רשם עלייה של 0.7 נקודות אחוז והעפיל לרמה של 68.4%, נתון המשקף את הגידול המבני בנטל המימון הלאומי שנכפה על המשק בעקבות הוצאות המלחמה הכבדות
