הישראלים חזרו לקנות רכבים ומוצרי חשמל - הגירעון המסחרי מזנק ב-72%
יבוא הסחורות קפץ ב-35% לשיא של 32.7 מיליארד שקל • היצוא התעשייתי מאבד גובה • יצוא ההייטק דורך במקום • התעוררות בצריכה הפרטית מציבה את בנק ישראל בפני דילמה חדשה
ישראל ייבאה באוקטובר סחורות בשווי 32.7 מיליארד שקל, כ-35% יותר מבאוקטובר אשתקד. היצוא גדל בכ-11% ל-16.7 מיליארד שקל. הגירעון בסחר בסחורות זינק בכ-72% ל-16 מיליארד שקל, לעומת 9.3 מיליארד שקל באוקטובר 2025. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, היצוא כיסה באוקטובר 51.1% בלבד משווי היבוא, לעומת 61.7% בחודש המקביל.
ייבוא סחורות | צילום: שאטרסטוק
בעשרת החודשים הראשונים של 2026 גדל יבוא הסחורות ב-19.4 מיליארד שקל ל-290.7 מיליארד שקל. היצוא הסתכם ב-158.9 מיליארד שקל, ירידה קלה לעומת 159.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה. הגירעון המצטבר הגיע ל-131.8 מיליארד שקל, לעומת 111.8 מיליארד שקל אשתקד. גם בניכוי אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה נרשמה התרחבות בגירעון, מ-89.4 מיליארד שקל ל-102.4 מיליארד שקל.
ביבוא לצריכה נרשמה האצה מקצב שנתי של 7.8% במאי-יולי ל-11.6% באוגוסט-אוקטובר. עיקר ההאצה נרשם במוצרים בני קיימא, ובהם כלי רכב, ריהוט ומוצרי חשמל ביתיים, שיבואם עלה בקצב שנתי של 21.2%. יבוא מוצרים לצריכה שוטפת, ובהם מזון, תרופות וביגוד, עלה בקצב מתון יותר של 5.3%.
נמל חיפה | צילום: שאטרסטוק
בצד היצוא, ענפי התעשייה, הכרייה והחציבה, ללא יהלומים, סיפקו 95% מיצוא הסחורות באוקטובר. נתוני המגמה מראים שקצב העלייה ביצוא הענפים האלה ירד מ-21.8% בחישוב שנתי במאי-יולי ל-2.6% באוגוסט-אוקטובר. בתעשיות הטכנולוגיה העילית, שאחראיות לכ-42% מהיצוא התעשייתי, נרשמה ירידה של 0.1% לאחר עלייה בקצב שנתי של 21.5% בתקופה הקודמת. הנתונים מתייחסים ליצוא סחורות, כך ששירותי תוכנה ושירותים אחרים אינם כלולים בהם. יצוא היהלומים נטו, גולמיים ומלוטשים, הסתכם מתחילת השנה ב-3.7 מיליארד שקל, לעומת 6.1 מיליארד שקל אשתקד.
כדאי להתעכב על הזינוק ביבוא מוצרי הצריכה האחראי על כרבע מסך היבוא לישראל, המשקף (או לפחות אמור לשקף) התאוששות בביקושים המקומיים לצד כוח הקנייה שמספק השקל החזק. העלייה המהירה ביבוא כלי רכב, ריהוט ומוצרי חשמל עשויה להיות סימן לכך שמשקי הבית חוזרים לקניות הגדולות, שאותן הרבה יותר קל לדחות מקנייה בסופר. ההתעוררות הצרכנית מייצרת דילמה לבנק ישראל: ביקוש חזק עלול לדחוף את המחירים למעלה ולהקשות על הפחתת הריבית. השקל החזק עשוי למתן את הלחץ הזה - אבל רק אם היבואנים יגלגלו את ההוזלה לצרכנים.
האמור בכתבה אינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה או הצעה לרכישה או למכירה של ניירות ערך, ואינו תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.
מגיב/ה בתור אורח/ת