האקדמיה הישראלית מתמודדת עם שינוי מבני מדאיג בכוח האדם המחקרי, המהווה את עמוד השדרה של החדשנות והמו"פ הלאומי. נתונים חדשים שמפרסמת היום (רביעי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חושפים כי בשנת 2025 נמשכה הצניחה החדה במספר החוקרים הזרים בעלי תואר שלישי שהגיעו להשתלם בישראל במסגרת בתר-דוקטורט.
לאחר ירידה של 10.1% בשנת 2024, צנח מספרם ב-11.6% נוספים בשנת 2025, עם אובדן נטו של 190 חוקרים זרים בשנה החולפת בלבד.
מחקר אקדמי, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק
בסך הכל פעלו במוסדות המחקר בישראל 3,115 פוסט-דוקטורנטים בשנת 2025, ירידה מתונה בכלל הפעילות שנבלמה בעיקר הודות לזינוק של 8.5% בהשתתפות של חוקרים ישראלים.
פגיעה ממוקדת בליבת מקצועות הטכנולוגיה והמדעים
המשמעות הכלכלית והמדעית של נטישת הזרים חורגת מגבולות הקמפוסים ונוגעת ישירות לתעשיות עתירות הידע.
חוקרי הבתר-דוקטורט הזרים מהווים נתח קריטי בתחומי המדעים המדויקים, המהווים מנוע צמיחה של ההייטק, הביוטק והביטחון.
עובדי הייטק, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק
על פי הנתונים, הזרים מהווים 73% מכלל הפוסט-דוקטורנטים במדעים הפיזיקליים, 59% במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב, ו-57.7% בתחומי ההנדסה והאדריכלות. הידלדלות מאגר הכישרונות בתחומים אלו מייצרת צוואר בקבוק במעבדות המובילות, בהן מפותחים הפטנטים והטכנולוגיות של המחר.
תמונת מצב מוסדית ופילוח גאוגרפי
המוסדות שנפגעים במידה המשמעותית ביותר הם אלו הנשענים מסורתית על חוקרים בינלאומיים ברמה גבוהה. בטכניון מהווים הזרים 59.7% מכלל הפוסט-דוקטורנטים, במכון ויצמן 58.3%, ובאוניברסיטת אריאל 66.4%.
לעומתם, מוסדות כמו אוניברסיטת חיפה (74.6% ישראלים) ובר-אילן (65.4% ישראלים) מבוססים יותר על כוח אדם מקומי.
מכון ויצמן למדע ברחובות | צילום: יוסי אלוני, פלאש 90
ברמה הגאוגרפית, עיקר ההסתמכות המחקרית של ישראל היא על מדינות אסיה, כאשר הודו לבדה מספקת 52% מכלל החוקרים הזרים, ואחריה סין עם 8.9%, בעוד שאר המדינות, בהן גרמניה, ארה"ב ואיטליה, מספקות שיעורים חד-ספרתיים נמוכים.
נקודת האור המקומית ופערי המגדר
הבלימה החלקית של הירידה במחקר נשענת על גידול מואץ בקרב ישראלים, ובפרט חוקרות. מספר הישראלים במחקרי בתר-דוקטורט גדל ב-130 בשנה החולפת, כאשר בקרב נשים ישראליות נרשמה עלייה של 9.6% לעומת 7.2% בקרב גברים.
נשים באקדמיה, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק
כתוצאה מכך, מספר החוקרות הישראליות (894) עלה משמעותית על מספר החוקרים הגברים (772). עם זאת, חלוקת התחומים עדיין משקפת הטיה מגדרית מובהקת: גברים ישראלים מובילים ביתרון ניכר במדעי המחשב (פער של 44.7 נקודות אחוז) ובהנדסה (31.2 נקודות אחוז), בעוד שנשים מהוות רוב ניכר ברפואה, מקצועות עזר רפואיים, חינוך ומדעי החברה.
מבט בינלאומי: ישראל מאבדת גובה מול ארה"ב
המגמה בישראל מתרחשת בניגוד גמור למתרחש בכלכלות מובילות בעולם. בארצות הברית, למשל, מספר המינויים לבתר-דוקטורט בתחומי מדע, הנדסה ובריאות זינק ביותר מ-62% מאז תחילת שנות האלפיים, והגיע לשיא של קרוב ל-70 אלף משרות בשנת 2024.
ארצות הברית אף הגדילה את משיכת המוחות הבינלאומיים, כאשר מחזיקי ויזה זמנית היוו 58.3% מכלל הפוסט-דוקטורנטים בה, לעומת 51.6% בישראל באותה תקופה.
אוניבסיטה בארה"ב | צילום: שאטרסטוק
ההשוואה הבינלאומית מדגישה את הסיכון האסטרטגי: ללא יציבות ביטחונית ותמריצים כלכליים תחרותיים, ישראל עלולה לאבד את מעמדה כמעצמת מחקר ופיתוח גלובלית לטובת מוקדי מדע מתחרים.
מגיב/ה בתור אורח/ת