S&P מעלה את תחזית הצמיחה של ישראל - ואיך זה קשור לאנבידיה?
חברת דירוג האשראי הותירה את דירוג ישראל ואת התחזית על כנה, אך מזהירה מפני הסיכונים הביטחוניים והפוליטיים ומהגידול בהוצאות הביטחון • הגירעון הציבורי צפוי לעמוד על 5.2% מהתוצר השנה ועל 4.9% בשנה הבאה • החוב הציבורי נטו צפוי לטפס ל-65.2% מהתוצר עד 2029
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
חברת דירוג האשראי S&P פרסמה היום (שלישי) את הערכתה המעודכנת לכלכלת ישראל, ובה העלתה את תחזיות הצמיחה של המשק ל-5.5% בשנת 2026 ול-7% בשנת 2027. במקביל, החברה הותירה את תחזית הדירוג של ישראל על “יציבה”, על רקע ההתאוששות הכלכלית, לצד סיכונים ביטחוניים, פוליטיים ופיסקליים שעדיין מעיבים על התחזית.
לפי S&P, התחזית היציבה מבוססת על ההנחה שעימותים צבאיים פוטנציאליים יישארו מוגבלים, גם אם המתיחות בין ישראל לאיראן ולשלוחותיה תימשך והסביבה הביטחונית באזור תישאר שברירית. עם זאת, בחברה מזהירים כי הסלמה צבאית משמעותית עלולה להוביל לפגיעה בביצועים הכלכליים, במאזן התשלומים ובמצב הפיסקלי של ישראל, ואף להוביל לפעולת דירוג שלילית.
מנגד, בחברה מציינים כי שיפור משמעותי בצמיחה ובתוצאות הפיסקליות, או ירידה מתמשכת בסיכונים הגיאופוליטיים והביטחוניים, עשויים להוביל להעלאת הדירוג.
כלכלת ישראל | צילום: שאטרסטוק
ההתאוששות במשק והתרומה של ענף הטכנולוגיה
העלאת תחזיות הצמיחה מגיעה לאחר התאוששות חדה בפעילות הכלכלית בעקבות ההתכווצות שנרשמה ברבעון הראשון של השנה, על רקע העימות עם איראן. ברבעון השני של 2026 צמח התוצר בשיעור שנתי של 15.4% לעומת הרבעון הקודם, ובמחצית הראשונה של השנה הסתכמה הצמיחה ב-3.7%.
ההתאוששות נתמכה בגידול בצריכה הפרטית, בצריכה הציבורית הגבוהה וביצוא החזק של ענף ההייטק. ב-S&P מציינים גם כי עדכון נתוני החשבונות הלאומיים בישראל, כך שיכללו פעילות ייצור בחו”ל של חברות טכנולוגיה רב-לאומיות בעלות קניין רוחני בישראל, תרם להעלאת נתוני התוצר והיצוא. אחת הדוגמאות המרכזיות לכך היא מלאנוקס, שנרכשה על ידי אנבידיה (NVDA) ב-2020.
לפי נתוני הלמ”ס שהחברה מצטטת, היצוא שמיוצר בחו”ל עלה ל-5.8% מהתוצר ברבעון השני של 2026, לעומת 1.7% בשנת 2023. עם זאת, בחברה מדגישים כי פעילות זו אינה עושה שימוש בהון או בכוח עבודה מקומיים, ורוב ההכנסות ממנה אינן מגיעות ישירות לתושבי ישראל.
לצד ההתאוששות, S&P מזהירה ממגבלות מבניות שעלולות להכביד על הצמיחה, ובהן מחסור בעובדים, גיוס אנשי מילואים והחלפה חלקית בלבד של עובדים פלסטינים בענף הבנייה בעובדים זרים.
מזומן | צילום: אילוסטרציה: Andrzej Rostek, שאטרסטוק
הוצאות הביטחון והגירעון ממשיכים להכביד
אחד האתגרים המרכזיים שמציבה החברה בפני כלכלת ישראל הוא הגידול המתמשך בהוצאות הביטחון. לפי התחזית, הוצאות הביטחון יחצו את רף 7% מהתוצר בשנת 2026 ויישארו גבוהות מרמתן לפני 2023 לאורך תקופת התחזית.
החברה צופה כי הגירעון הציבורי יעמוד על 5.2% מהתוצר בשנת 2026 וירד ל-4.9% בשנת 2027. הגירעון הממשלתי צפוי לעמוד על 4.5% השנה ועל 4.6% בשנה הבאה. למרות שיפור מסוים ביחס לתחזיות הקודמות, בעיקר בזכות הכנסות גבוהות מהצפוי ממסים, ב-S&P מעריכים כי ללא התאמה פיסקלית רב-שנתית הגירעונות יישארו גבוהים.
עוד מעריכה החברה כי החוב הציבורי נטו יעלה ל-65.2% מהתוצר עד 2029, לעומת תחזיותיה מלפני 2023, אז צפתה כי החוב ירד אל מתחת ל-55% מהתוצר החל מ-2026.
למרות זאת, החברה מציינת כי מבנה (MVNE) החוב של ישראל נותר נוח יחסית: יותר מ-80% מהחוב הממשלתי מוחזק בישראל ונקוב בשקלים, החוב לטווח קצר מהווה רק 8% מסך החוב, ומשך הזמן הממוצע לפירעון עומד על שמונה שנים.
מבט על מטה משרד הביטחון בקריה בתל אביב, 22 באפריל 2021. | צילום: תומר נויברג – Flash90
אי-הוודאות הפוליטית והביטחונית
ב-S&P מתייחסים גם למערכת הבחירות שהתקיימה ב-27 באוקטובר, ומעריכים כי היעדר הכרעה ברורה עלול להוביל למבוי סתום פוליטי ממושך. לפי החברה, הפיצול בכנסת והפערים בין הגושים בסוגיות מרכזיות עלולים להקשות על הקמת ממשלה יציבה ועל אישור תקציב המדינה לשנת 2027.
בתרחיש שבו לא תוקם קואליציה, הכנסת עשויה להתפזר וישראל תיגרר למערכת בחירות נוספת. עד אז, הממשלה היוצאת תמשיך לכהן כממשלת מעבר, תחת מנגנון תקציב המשכי שיגביל את ההוצאות ויעכב החלטות על צעדי מיסוי ורפורמות.
גם בזירה הביטחונית החברה אינה מזהה ירידה משמעותית בסיכונים. המתיחות מול איראן ושלוחותיה נותרה גבוהה, וההתקדמות להסדרי ביטחון יציבים מול לבנון וחמאס מוגבלת. ב-S&P מעריכים כי הסכסוך במזרח התיכון והשיבושים הנלווים בתחום האנרגיה והאספקה עשויים להימשך גם במהלך 2027.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון | צילום: יונתן זינדל פלאש 90
נקודות החוזק: יתרות המט”ח, השקל ומערכת הבנקאות
לצד הסיכונים, S&P מדגישה מספר גורמים התומכים בחוסנו של המשק. יתרות מטבע החוץ של ישראל הגיעו באוגוסט לשיא של 241.6 מיליארד דולר, ובספטמבר עמדו על 237 מיליארד דולר. לפי החברה, מדובר בכרית ביטחון משמעותית, המכסה פי 1.5 את החוב החיצוני הגולמי של המשק.
גם מערכת הבנקאות הישראלית מתוארת כחזקה, רווחית ובעלת הלימות הון טובה. שיעור ההלוואות שאינן מתפקדות עומד על מעט פחות מ-1% מסך ההלוואות. עם זאת, החשיפה לענפי הבינוי והנדל”ן, המהווה כ-21% מתיקי ההלוואות של הבנקים, נותרת מקור לסיכון.
חברת דירוג האשראי של S&P (סטנדרד אנד פורס) | צילום: שאטרסטוק
בתחום האינפלציה, החברה מציינת כי המדד התמתן ל-1.6% בספטמבר, לעומת 2% בפברואר. התחזקות השקל ומחירי האנרגיה המפוקחים סייעו למתן את השפעת העלייה במחירי האנרגיה בעולם. על רקע זה, בנק ישראל הפחית את הריבית במצטבר ב-100 נקודות בסיס במהלך 2026, לרמה של 3.25%.
בשורה התחתונה, S&P מזהה כלכלה שמצליחה להתאושש במהירות ולהציג צמיחה חזקה, אך מזהירה כי ההוצאות הביטחוניות, הגירעון, העלייה הצפויה בחוב והסיכונים הגיאופוליטיים ימשיכו להכביד על מצבה הפיסקלי של ישראל בשנים הקרובות.
הערת עריכה חשובה: במסמך שהועלה מופיעה תחזית דירוג יציבה, אך לא מצוין במפורש בגוף ההודעה מהו דירוג האשראי עצמו. לכן לא הוספתי מספר דירוג לכותרת. כמו כן, כדאי לוודא את נתוני הבחירות המופיעים בתרגום מול המקור לפני פרסום.
מגיב/ה בתור אורח/ת