העזיבה של ג'נסן הואנג: מה המשמעות עבור ההייטק הישראלי?

כעת, כשהואנג פורש מתפקידו באופן מיידי, סמנכ”לית הכספים של החברה, קולט קרס, מונתה למנכ”לית זמנית, והדירקטוריון צפוי לחפש מחליף קבוע מבין מועמדים פנימיים וחיצוניים. השאלה היא האם ההנהלה החדשה תמשיך לראות בישראל נכס אסטרטגי באותה מידה.

ישראל היא לא רק עוד מרכז פיתוח של אנבידיה

הקשר בין אנבידיה לישראל התחזק באופן משמעותי בעקבות רכישת מלאנוקס הישראלית ב-2019, בעסקה של כ-6.9 מיליארד דולר. הרכישה הכניסה לחברה מומחיות בתחום התקשורת בין שבבים ומערכות מחשוב, שהפכה מאז לחלק מרכזי בתשתיות הבינה המלאכותית.

כיום מעסיקה אנבידיה בישראל כ-6,000 עובדים, ומרכזי הפיתוח שלה פועלים בין היתר ביקנעם, תל אביב, ירושלים, רעננה ובאר שבע. הפעילות המקומית אינה מסתכמת בפיתוח מוצרים משלימים: צוותים בישראל מעורבים בפיתוח טכנולוגיות תקשורת, שבבי רשת, מערכות לחיבור בין מעבדים ותשתיות שמאפשרות למרכזי נתונים להפעיל מערכות AI בקנה מידה עצום.

מכירות הפעילות הישראלית של אנבידיה הגיעו ברבעון השני של 2026 לכ-17.5 מיליארד דולר, כ-18% ממכירות החברה בעולם. מדובר בנתון שממחיש את המשקל העסקי של הפעילות המקומית, אם כי אין מדובר בדיווח של אנבידיה על מגזר הכנסות נפרד לישראל.

במילים אחרות, ישראל אינה רק מקום שבו אנבידיה מעסיקה מהנדסים בזכות כוח אדם איכותי. חלק מהטכנולוגיות המרכזיות שמאפשרות לחברה להוביל את מהפכת ה-AI מפותחות כאן.

הפרויקט של מיליארדי השקלים: האם הקמפוס בקריית טבעון בסיכון?

אחד הביטויים הבולטים ביותר למחויבות של הואנג לישראל הוא התוכנית להקים בקריית טבעון קמפוס ענק, שיהיה מרכז הפיתוח השני בגודלו של אנבידיה בעולם, אחרי המטה בסנטה קלרה שבקליפורניה.

הפרויקט צפוי להשתרע על פני כ-90 דונם, עם שטח בנוי של כ-160 אלף מ”ר, ולהכיל עד 10,000 עובדים. ההשקעה מוערכת במיליארדי שקלים, והקמפוס מתוכנן לכלול מתחמי עבודה, פארק, בתי קפה, מסעדות ומרחבים משותפים.

כתבה קשורה

10,000 עובדים: אנבידיה הכריזה על הקמת הקמפוס החדש בקריית טבעון

לקריאת הכתבה

החברה הודיעה כי העבודות צפויות להתחיל ב-2027 והאכלוס הראשוני מתוכנן ל-2031. הקרקע כבר נרכשה מרשות מקרקעי ישראל בכ-90 מיליון שקל, ובאוקטובר דווח על מינויו של קובי בור למנהל פיתוח הנדל”ן האזורי של אנבידיה, שיפקח על הקמת הפרויקט.

אבל לאנבידיה יש אינטרס עסקי מובהק להישאר בישראל

לצד הסיכון, יש גם סיבות משמעותיות להעריך שהפעילות הקיימת בישראל לא צפויה להיפגע באופן מיידי.

ראשית, הפעילות הישראלית כבר הפכה לחלק אינטגרלי ממנועי הצמיחה של אנבידיה. מרכזי הפיתוח המקומיים אחראים על טכנולוגיות קריטיות, ובהן מערכות תקשורת בין שבבים ומרכזי נתונים. צמצום הפעילות או העתקתה למדינה אחרת עלולים לפגוע ברציפות הפיתוח וביכולת החברה לעמוד בביקוש הגובר למוצריה.

שנית, מדובר בהשקעה ארוכת שנים, שנבנתה באמצעות רכישות, גיוסי עובדים ופיתוח ידע מקומי. שינוי מנכ”ל אינו מבטל את היתרונות העסקיים שהצטברו בישראל, וגם הנהלה חדשה תצטרך להביא בחשבון את התלות של החברה בידע ובכוח האדם המקומיים.

בנוסף, אנבידיה ממשיכה להרחיב את פעילותה בארץ גם מחוץ לפרויקט קריית טבעון. בפברואר 2026 דווח כי החברה חתמה על הסכם שכירות לעשר שנים עבור כ-29 אלף מ”ר של משרדים חדשים ביקנעם, בהיקף הכנסות צפוי של כ-230 מיליון שקל לבעלת הנכס לאורך תקופת השכירות הראשונית. מדובר באיתות לכך שההתרחבות בישראל אינה נשענת רק על הקמפוס העתידי.

המבחן האמיתי יהיה זהותו של המנכ"ל הבא

המשמעות עבור ישראל תלויה במידה רבה בזהות המחליף של הואנג ובאסטרטגיה שיבחר להוביל. מנכ”ל שיגיע מתוך החברה ומכיר את חשיבות הפעילות הישראלית עשוי להמשיך את הקו הקיים. לעומת זאת, הנהלה חדשה שתתמקד בצמצום השקעות ובהתייעלות עשויה לבחון מחדש את קצב ההתרחבות ואת היקף ההשקעה בקמפוס.

כתבה קשורה

צונאמי בוול סטריט: ג'נסן הואנג התפטר - מניית אנבידיה תנודתית

לקריאת הכתבה

חשוב להדגיש: נכון לעכשיו אין הודעה על ביטול הקמפוס או על שינוי בתוכניות החברה בישראל. גם אין אינדיקציה לכך שאנבידיה מתכוונת לצמצם את מרכזי הפיתוח הקיימים. מדובר בסיכון אסטרטגי שקשור לשינוי בהנהלה, ולא בהחלטה שכבר התקבלה.

בסופו של דבר, ישראל כבר עמוק בתוך מנוע הצמיחה של אנבידיה. לכן, עזיבתו של הואנג אינה בהכרח איום על הפעילות הקיימת, אבל היא בהחלט עשויה להיות מבחן למחויבות ארוכת הטווח של החברה למדינה. והפרויקט בקריית טבעון יהיה כנראה אחד המבחנים הראשונים והמשמעותיים ביותר לכך.