אפקט הבחירות: איך משקיע ישראלי צריך לחשוב ביום שאחרי
הירידה במדד הייתה "רק" 2%–3%, אבל מתחת לפני השטח השוק המקומי כבר התפצל לשניים • גגם על "הכסף הזר שנכנס" כדאי לחשוב פעמיים: 200 מיליון דולר בלבד של כסף זר הספיקו כדי לייצר כותרות | דעה
ביום שאחרי הבחירות המדד בתל אביב ירד בערך ב-2%-3%. "רק" 2%-3%, במרכאות. המספר הזה מסתיר את מה שבאמת קרה. המניות שהן כלכלה ישראלית טהורה, חברות שכל פעילותן כאן, ירדו הרבה יותר. לעומתן, המניות הדואליות וחברות הטכנולוגיה, שפחות תלויות בכלכלה המקומית, החזיקו מעמד ואף עלו.
אנחנו רואים קיטוב בין שני סוגי מניות: יצואניות, שחיות מהעולם, וכל השאר. ההבחנה הזאת היא הדבר הכי חשוב שמשקיע ישראלי צריך להבין עכשיו.
כתבה קשורה
השוק מגיב לתוצאות הבחירות: השקל נחלש, אג"ח ממשלת ישראל יורדות
אי-ודאות פוליטית היא דבר שמשקיעים שונאים, בכל שוק, ובוודאי באזור שגם ביטחונית אינו רגוע. גם אם יש תוצאה, אני צופה חודשים של טלטלה. וזה לא רק סנטימנט. יש כאן בעיה רגולטורית ממשית בפיתוח פרויקטים: אישורים שלוקחים 16 עד 24 חודשים, גם בסולארי, שבו ההתקנה עצמה היא החלק הפשוט. חברות רבות מדברות על פרויקטים שעוד לא הוגשה לגביהם בקשה. מי שכבר מחזיק בהיתרים, ראוי שיהיה לו שווי גבוה בהרבה.
השווקים, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק
דוגמה מעולם האנרגיה: אנלייט כמעט לא ירדה, כי כמעט כל פעילותה בחו"ל. דוראל ירדה משמעותית. שם שווה להסתכל, כי חלק גדול מהצנרת שלה לא בישראל, אבל יש לה עוגן ישראלי משמעותי, אז צריך לרדת למספרים.
נדל"ן: זהירות רבה מאוד. לא רק בגלל הריבית, אלא בגלל הפוליטיקה, המצב הכללי והיצע עודף בחלק מהסגמנטים. המשבר בענף צפוי להימשך, אם לא להחריף.
בנקים: פחות בגלל המשכנתאות ויותר בגלל החשיפה ליזמים ולהלוואות בנייה.
ביטחוניות ישראליות: התחזית מבטיחה, בייחוד בתחום ה-AI הביטחוני, שבו יש לישראל יתרון יחסי ומרווחים גבוהים. אבל הן עדיין נסחרות במכפילים גבוהים מאוד. מי שרוצה חשיפה לתחום ימצא היום נקודת כניסה מעניינת יותר במערכות האמריקאיות הגדולות.
מניות יתר: לעיתים קרובות משווים אותן לחברות אמריקאיות מוכרות שגדולות מהן פי 10 עד 100. בפועל, בגלל סחירות זניחה ושיעור החזקת ציבור נמוך, פרמטרי הסיכון שלהן גבוהים דרמטית ממה שהכלכלה הישראלית משקפת. הן לא "הפרוקסי" לישראל.
מי שבכל זאת מאמין בכלכלה הישראלית בנפרד מעולם ההייטק, יכול לשקול את המגזר הפיננסי כפרוקסי לפעילות הכלכלית. אבל אישית, אני חושב שיחס הסיכון-סיכוי בישראל כרגע אינו גבוה, ושאפשר למצוא בעולם מניות עם יחס טוב בהרבה. אולי בעוד חודש-חודשיים.
נכתב השבוע שמשקיעים זרים הכניסו כ-200 מיליון דולר לשוק המקומי. זה כרטיס לוטו של קרן גידור אחת. בתקופות דומות בעבר התזרימים היו גדולים פי 10 ו-20. מי שמנסה להסיק מזה משהו על אמון העולם בישראל טועה. וזה גם לא אומר שהזרים צודקים והישראלים טועים. לישראלי, שתיק המניות המקומי שלו תפח אחרי העליות, יש היגיון מלא בהורדת סיכון בזמן אי-ודאות. לזר, ישראל היא פרוסה קטנה בתיק גלובלי, והתשואה שהוא מצפה לה אחרת לגמרי.
מי החזיק את השוק
מה שהציל את השוק בתקופה האחרונה, מול זעזועים חדים בהרבה, היו הגופים המוסדיים. גם החלק שנשאר אצלם בישראל פועל "על טייס אוטומטי". בלעדיהם, במבט קר על כלכלת ישראל, הירידות היו יכולות להיות חדות הרבה יותר. במקביל אני צופה שהמעבר של הציבור לקרנות כספיות יימשך כל עוד אין בהירות. וזה מובן.
קלפי בחירות | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
השורה התחתונה
לא למהר. העובדה שמניה ירדה לא אומרת שהתנודתיות הסתיימה, וסביר שנראה אותה בחודש-חודשיים הקרובים, כי אין עדיין הכרעה. משקיע ישראלי שרוצה להישאר כאן צריך לעבוד חברה-חברה, לא ברמת המדד: מי תלוי בכלכלה המקומית, ומי מחזיק חוזים מובטחים, שלא משנה מי ינצח או מי ימשול. ולמי שמחפש רשת ביטחון, החשיפה הגלובלית נשארת התשובה הנכונה, גם אם התזמון של מי שעבר לוול סטריט בדיוק לפני הירידות לא היה מושלם.
מגיב/ה בתור אורח/ת