שטח ההפקר של השווקים: האינפלציה יורדת, אבל הריבית עלולה לעלות

אמנם, מהנתון שפורסם לא ניתן, הפעם, לדעת כמה עלה מדד המחירים לצרכן ב-12 החודשים האחרונים, אך עלייתו החודשית של המדד – ובפרט המדד ללא מזון ואנרגיה, המשקף נכון יותר את הביקושים בתוך כלכלת ארצות הברית, בדגש על סעיפי השירותים – הייתה גבוה מציפיות השוק.

במצב של השוק היום, עם הרגישות הגבוהה כל כך, כל פספוס של עשירית כלפי מעלה מהווה גורם מדרבן לירידות של איגרות החוב הממשלתיות, מה שגורם לתשואות הפדיון שלהן לעלות ומעבר לכך, מייקר את עלות גיוס ההון והאשראי למשקי הבית ולחברות.

פספוס זה לבדו גרר עלייה של 16 נקודות בסיס ו-10 נקודות בסיס על תשואות הפדיון של איגרת החוב ל-3 ו-10 שנים, בהתאמה. זה המון ליום אחד. במקרה של האחרונה, רף ה-5 אחוזים נראה שוב קרוב כל כך. נכון, רק לא מזמן עמדה תשואת הפדיון שלה על 5.3%, ומאז ירדה בחדות, אך כעת, כאמור, שבה לעלות.

כפועל יוצא, השוק מתמחר סבירות כמעט מלאה שריבית הבנק הפדראלי תעלה 1/4 אחוז בחודש הבא ולראשונה – יש סיכוי שתעלה גם ב-1/2 אחוז. אחד מבכירי הפד שדיבר לאחרונה אף לא שלל אפשרות זו על הסף.

הפלא ופלא. כל זה קורה כשרגיעה מסתמנת (נכון לכתיבת שורות אלו) סביב העימות במזרח התיכון וגוררת ירידה חדה של מחירי הנפט – המחירים שזינוקם מחודש מרץ ואילך הוליך לקפיצה של קצב האינפלציה ברחבי העולם.

כך, בשבוע האחרון לבדו, ירד מחירה של חבית נפט גולמי מסוג ברנט – המהווה אמת מידה לשוק – 11.4%. נכון, המחיר עדיין נמצא 42% מעל רמתו לפני שנה, ומידת התנודתיות שלו גבוהה, אך עדיין מדובר בנסיגה חדה שעשויה, ככל שתימשך ותתבסס, להוריד הן את קצב האינפלציה בפועל ואין את הציפיות לה.

ובכן – במבט קדימה, מה גובר?

תחילה, יש לציין כי גם ירידה חדה של מחירי הנפט הגולמי, ככל שתימשך, לא תוליך מידית לירידה של סעיפי האנרגיה במדדי המחירים לצרכן, משום שבינתיים חלחלו העליות הקודמות לתהליכי ההפקה והזיקוק ומחירם של אלו יגיב לאט בהרבה.

בנוסף, מחירי האנרגיה אינם חזות הכל והאינפלציה הגבוהה משקפת גם התייקרויות של סעיפי שירותים ומוצרים שאינם סחירים. אלו הסעיפים שהריבית מתמודדת איתם וכל עוד יישארו "דביקים", היא תתקשה לרדת, גם אם הביצועים הכלכליים יהיו פושרים ויצטרכו סיוע.

בהתחשב בכך, ולנוכח זינוקי האינפלציה של העשור האחרון (הן בעקבות היציאה ממגפת הקורונה, הן בעקבות פרוץ המלחמה בין רוסיה לאוקראינה והן בעקבות העימות עם איראן והחותים), סביר להניח כי לבנקים המרכזיים תהייה נחוצה שהות נוספת ובחינה של הנתונים המתקבלים, לפני שיכריעו לכאן או לכאן, ועד אז ינקטו זהירות יתר.

לכן, תרחיש "מוזר" לכאורה של העלאות ריבית תוך כדי ירידה של מחירי הנפט עשוי להימשך, לפחות לזמן מה. זה מצב שהשוק יצטרך להתנהל בצילו ויכול להפיק תנודתיות גבוהה מהרגיל.

ומה על השוק לעשות בינתיים? להתנהג דומה ולנקוט זהירות. בפרט, כל עוד אלו בעולם שהאינפלציה גבוהה משמעותית מרמת היעד (לא המקרה של ישראל, אך ברוב המדינות המפותחות ובדגש על ארה"ב), הריביות עולות (שוב, למעט ישראל) וממשלות רבות מנהלות תקציבים גרעוניים, עתירי חובות וגיוסים, סביר יהיה להעריך שריביות השוק – בכל טווחי הפדיון – תהיינה גבוהות יותר לזמן ארוך יותר.