דברי ההסבר של בנק ישראל להחלטת הריבית היום שלא להוריד הריבית ולהותירה ברמה של 4.5%, יכלו בקלות לשמש הסבר להחלטה הפוכה. בדברי ההסבר הבנק מסביר שהריבית ירדה לתוך טווח היעד ובשנת 2025 כולה המדד אמור לעמוד על 3% – בתוך טווח היעד שהבנק הציב. עם ההחלטה על הריבית הבנק מעדכן כלפי מטה את תחזית הצמיחה לשנה זו ל-2.5% בלבד. את שוק התעסוקה הבנק מציג כ"הדוק" בשל ביקוש לעובדים חלופיים לאלה המגויסים.
נתוני התעסוקה, יש לזכור, מודדים את אלה המחפשים עבודה ולא את מיואשי החיפוש, או לא מעוניינים בעבודה בכלל, ויש רבים כאלה. כל הנתונים הללו מצביעים על כך שההחלטה צריכה להיות הפוכה. שוק שמתקשה לצמוח, ירידה בסיומי בנייה, עלייה באשראי למשקי בית ולמגזר העסקי – אלו הנתונים המשכנעים ביותר למה להוריד את הריבית, אך בנק ישראל מחליט את ההפך.
נזכיר שלאחרונה הפד החליט על הורדת הריבית ב-0.25 נקודות האחוז, כך שכעת הריבית בארה"ב נמוכה יותר מהריבית בישראל – עובדה שמגבירה את האטרקטיביות של השקל, שבלאו הכי עבר תוסיף של 1% מתחילת המלחמה.
הנימוקים שלכאורה תומכים בהחלטת הריבית הזו היא טענות בנק ישראל כלפי המדיניות הלא מרסנת של הממשלה וההוצאות הגדולות לצורכי המלחמה, שעדיין נמשכת אחרי כשנתיים. אלא שלצד עלויות המלחמה בנק ישראל מתעלם ממצבה הביטחוני של ישראל – שמשתפר לעומת המצב ערב המלחמה. במצב הנוכחי הסיכונים של ישראל מופחתים ומגודרים וגם העובדה הזו לא נלקחת בחשבון בהחלטה הזו.
לפיכך, ההחלטה הזו היא בעיקרה התרסה למדיניות הממשלה בניסיון לגרום לה להעלות מסים ולקצץ בהוצאותיה ואולי גם להפסיק את המלחמה, או לקצר אותה. ההחלטה הזו מדגימה היטב מדוע הגיע הזמן לשנות את שיטת קביעת הריבית. יש להחליט על הגורמים שצריך לשקלל בקביעת הריבית ולקבוע נוסחה לקביעת השינוי בריבית, ללא יכולת החלטה בדיעבד.
העובדה שבנק ישראל מחליט שוב על הותרת הריבית ברמתה הגבוהה, חרף העובדה שהמגזר העסקי, משקי הבית והעסקים הקטנים משלמים את המחיר היא שערורייתית. האינפלציה בתוך טווח היעד והמדיניות המוניטרית הזו אינה משרתת מלחמה באינפלציה.
ההתרסה הזו של בנק ישראל גם לא תשרת את המטרה לרסן את הממשלה, כפי שהקדים ואמר שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', שאיים שאם בנק ישראל לא יוריד את הריבית הוא יוריד את המיסים – ההפך מהמדיניות עליה ממליץ בנק ישראל. במצב הנוכחי צודק שר האוצר – המאמץ להחזיר את המשק לתוואי של צמיחה לא יכול להיות רק מצד הממשלה.
כתבה מטעם, פוליטית נטו ואין בה דבר עם הבנה בכלכלה.